פרוטוקול ישיבת העמותה לקידום משחקי תפקידים בישראל,
אוקטובר 2001
ישיבת
העמותה לקידום משחקי תפקידים נערכה ביום שני, ה-22.10.01, בבית הספר אוסטרובסקי
שברעננה.
בישיבה נכחו חברי המליאה הבאים:
יוסי גורביץ
ערן מולוט
אסף ברטוב
יעקב פישברג
רן ארד
יואב ברטוב
שמואל קרן
איתי חורב
נמרוד נוטע
איתמר פארן
עדי גינת
אסף הרשקו
איילת אלוני
דיקי סמבן
שחר רדין
דותן דימט
כן נכחו האנשים הבאים, שאינם חברי מליאה:
ליה מירנברג
יובל אורנר
אודי בקר
שרית חייט
הישיבה נפתחה בהודעת המזכיר על פרישתה של
ל. מירנברג מן העמותה, שנמסרה לו בטרם נפתחה הישיבה. לאחר מכן הקריא יו"ר העמותה את סדר היום.
1. יעקב
פישברג הגיש את דו"ח איגור 9. רווחי הכנס היו 4132.68 ש"ח, ו-39 אנשים
הצטרפו למועדון או חידשו בו חברות. הוא ציין כי לכנס הגיעו 170 איש, וכי סיבוב
הערב היה ניסיון מוצלח ביותר. כמו כן אמר כי בקצב גדילת הכנסים הנוכחי, יהיה צורך
במקום גדול יותר לכנס הבא – ספציפית, הוא הציע לשקול שכירת אחד
הביתנים בגני התערוכה. הוא הוסיף כי לדעתו התמה של הכנס – ישראל
ויהדות – הוציאה מאנשים את המיטב.
מתוך האנשים
שהגיעו לכנס, כ-140 נרשמו מראש, ומתוכם הגיעו 120. כמו כן הגיע מספר קטן של אנשים שלא נרשמו מראש, במיוחד לסבב
הערב. ע. מולוט ציין שכנס גדול
פירושו שיותר אנשים שנרשמו מראש לא יגיעו.
לסבב ערב הגיעו כ-80 איש, מתוכם 20 שהגיעו במיוחד לסבב זה.
יעקב
פישברג הסביר את מדיניות התמחור של הכנס, שזכתה לביקורת בפורומים.
2.
שמואל קרן מסר דו"ח סופי על פעילות
איגו"ף. הפעילות הסתיימה בהפסד
של 304 ש"ח, והיא הביאה להצטרפותם של ששה אנשים חדשים למועדון.
3.
החל הדיון על שינוי מבנה העמותה, שתפס את רוב רובה של
הישיבה. א. פארן הציג את תכניתו (שהוצעה במקורה גם על ידי ל. מירנברג). עיקריה
כללו את הסעיפים הבאים: א. העברת סמכויות המליאה לועד. ב. הועד נבחר מדי שנה,
בישיבתה השנתית של העמותה, הנערכת בדצמבר. ג. הועד אחראי לפיקוח על כל פעולות
העמותה. ד. הועד יגיש לאישור
המליאה, בישיבתה השנתית, תוכנית הנמשכת עד פברואר של השנה שלאחר מכן, כדי להבטיח
המשכיות. ה. הועד מוסמך לכנס ישיבות
חירום; למנות פעילים; לבקר את פעילותם של הפעילים. ו. כדי לכנס מליאה כנגד הצעות
הועד או הועד עצמו, יש צורך באסיפת שליש מחתימות חברי העמותה.
לדבריו,
החלטה זו תאפשר פתיחת חברות למגוון רחב יותר של חברים. כדי להתקבל, על המועמד לעמוד בדרישות התקנון המצוי (היינו,
להיות מעל לגיל 18), להיות חבר במועדון העמותה, ולהצביע על רקורד פעילות קיים. דרישה זו מבטלת דרישות קודמות
לחברות שהעמידה המליאה. אדם שנדחה על ידי הועד, יוכל לערער בפני המליאה.
עדי גינת
שאלה מה באשר לעצמאות הפעילים. א. הרשקו השיב שהדבר ישתנה, מן הסתם, מועד לועד,
בציינו שתפקידו של הועד הוא שמירה על המסגרת הכללית.
ליה
מירנברג אמרה כי הועד הוא גוף ביורוקרטי בעיקרו. הועד מארגן ומרכז, אך העיקר הוא
הפעילים. השינויים לא יראו בחודשיים
הקרובים, ולכן דעות הועד הנוכחי אינן רלוונטיות בהקשר זה. ישיבות עם הועד יעילות
הרבה יותר מאשר דיוני מליאה. נצטרך
לבחור ועד ראוי, ביורוקרטים בעלי ראש פתוח. ההחלטה תקדם את העמותה בכך שתסיר
מהפעילים את הצורך לעמוד מול כל המליאה ולהסביר את רעיונותיהם.
אסף ברטוב
אמר כי שום נושא לא יידון עוד במליאה – לא
תמה ולא כל נושא אחר. הדיונים יהיו בפורומים. ההצעה שומרת על כל הקריטריונים
החוקיים – כולל ועדת ביקורת. הוא הביע תמיכה בהצעה
באומרו כי העמותה איננה פרלמנט, וכי מטבע הדברים הועד יקבל החלטות טובות יותר מן המליאה.
דיקי סמבן
התנגד להצעה, משום שהיא סוגרת אפשרויות השפעה של הפעילים. בעוד שניתן להרחיב את
סמכויות הועד, לא רצוי למנוע אפשרות דיון.
הפורומים מסכלים תקשורת יעילה.
ע. מולוט שאל אם הועד יכול לקבל כל החלטה; א. פארן אמר שועדים אפשר להדיח
ועל החלטותיהם ניתן לערער. ע. מולוט שאל האם הועד חייב לחשוף את שיקוליו, וא.
הרשקו אמר כי התקנון מחייב פרסום תקנון ישיבת ועד.
יוסי
גורביץ אמר, בתשובה לדבריו של דיקי סמבן, כי ישיבת המליאה היא כלי יעיל עוד פחות
לדיונים. י. פישברג שאל כיצד מדיחים
ועד במקרה ועולה הצורך בכך, וא. פארן ענה ששליש מחברי המליאה יכנסו את שאר המליאה,
ובמידה והועד יודח, יערכו בחירות תוך חודש.
נ. נוטע טען שהמליאה צריכה
להתכנס רק לדיון בדברים מהותיים, ושהועד הוא זה שצריך לכנס את המליאה.
יובל אורנר
שאל האם יש לשריין את ההחלטות שכבר קיבלו המליאות האחרות. א. פארן פארן ענה שהוא מעוניין בCLEAN SLATE, מצב
שבו לועד יש סמכות לקבל את ההחלטות שהתקבלו בעבר, או לדחותן, על פי שיקול
דעתו. י. אורנר הציע כי ההחלטה
היחידה שהועד לא יוכל לבטל היא ההחלטה הנידונה כעת, מעין חוקה לעמותה, והציע
הסתייגות – הועד לא יוכל להכתיב תכנים של כנסים.
עוד הציע יד חופשית לפעילים, להוציא כשלון או בורות כלכלית.
עדי גינת
אמרה כי ההחלטה גורמת לאובדן כוחם של חברי המליאה – הם יוכלו רק לבחור את חברי הועד או לערער על החלטותיהם. היא תהתה מה הטעם, במצב כזה, להיות חבר
בעמותה. ד. סמבן אמר שאם ההחלטה
תתקבל, חברות בעמותה תהפוך לבלתי אטרקטיבית, והעמותה תתקשה למשוך חברים חדשים.
ליה
מירנברג אמרה שאכן אין טעם. ההחלטות
המתקבלות במליאה הן החלטות הפונות אל המכנה המשותף הנמוך ביותר. אלו החלטות לא
יצירתיות, מקדמות, או נועזות. ד.
סמבן אמר כי המליאה תהפוך לחבורה של תככנים; כעת המצב הוא אידיאלי מבחינת שקיפות.
ש. קרן טען כי העמותה עצמה גורמת לתרומה, פסיכולוגית, יכולת ההחלטה מדרבנת עשיה;
אי יכולת החלטה מובילה לפחות יוזמה.
ליה
מירנברג הזכירה שהעמותה הגיעה למצב בו היא נזהרה בקבלת חברים חדשים, דבר שגרם
לצעירים לתחושה שהם יידחו; זהו מה שמוביל לפחות יוזמה. היא ציינה כי מתנגדי התוכנית לא העלו הצעה נגדית. ש. קרן חזר
על דבריו והוסיף כי מי שלא תורם לא יתחיל לתרום.
יואב ברטוב
הגיב לדברי ד. סמבן ואמר כי הועד לא צריך להיות קבוצה של סופרמנים; אשר לפחד
מתככנות, גם אחרי ההחלטה אפשר יהיה לדבר עם חברי הועד; ההחלטה לא תהפוך את חברי
הועד לדיקטטורים. כבר עכשיו יש הרבה חוסר טעם בהצבעות מליאה. לועד יש סמכויות רבות
גם כך.
דותן דימט
הזכיר כי איגו"ף, איגריאטרי ואיגור צפון הוקמו ללא אישור המליאה. הועד לא
יכול להרים פעילות; הפעילים יכולים, ואין לסרבל אותם במליאה. לפעילים צריכה להיות
השפעה על בחירת הועד. ש. קרן הציע לתת לועד סמכות החלטה מיידית, כשלמליאה המתכנסת
יש אפשרות לדון מחדש בהחלטותיו. י. גורביץ טען כי אם כל דבר שהועד יעשה יצטרך לעלות
מחדש לפני המליאה ולקבל את אישורה, התוצאה תהיה ביטול פעולות שכבר הוחלט עליהן
חוסר רצון להרים פעילויות. א. פארן
הסכים איתו. א. ברטוב הזכיר כי ההצעה הנוכחית מאפשרת לועד להיוועץ בחברי המליאה.
איתמר פארן
אמר כי הדבר החשוב הוא יצירת מעגל מורחב של חברי עמותה, דבר ההכרחי לקיומה התקין.
ד. סמבן שב וטען כי איש לא יצטרף לעמותה, משום שהדבר לא יתן לו כל יכולת השפעה. א.
בקר אמר כי ההצטרפות לעמותה היא עצמה השפעה, ונותנת את היכולת לבחור ועד; רצון
התרומה מופגן על ידי ההצטרפות.
נערכה
הצבעה על קבלת הרעיון הכללי של שינוי מבנה העמותה. ההצעה התקבלה.
שמואל קרן
העלה הסתייגות להחלטה: ביקש שהועד יפעל ודיווח בישיבות מליאה. ש. רדין הציעה שהועד
יעלה מדי פעם הצעות ספציפיות בישיבות מליאה. א. פארן התנגד, באומרו שהצעת ש. קרן
לא תפתור שום בעיה; ל. מירנברג טענה שעצם העלאת הצעה חלופית להצבעה לאחר קבלת
החלטה היא בעייתית.
הצעתו של
שמואל קרן נדחתה.
(כאן חלה
הפסקה בישיבה, שעה שי. פישברג, דובר העמותה, הציג איש תקשורת המעוניין בעריכת סרט
בתחום משחקי התפקידים. )
המליאה
עברה להסתייגות הבאה. האם הועד
יכלול שלשה או חמישה חברים? א.פארן הציע 3, משום שהועד עצמו לא סבור שיש צורך
ביותר. י. פישברג הציע חמישה חברים, כדי לתרום למגוון הדעות, כששני החברים הנוספים
הם אחראי הפעילויות ודובר העמותה; נ. נוטע הציע חמישה חברי ועד ללא תפקידים
מוגדרים. ל. מירנברג אמרה שהועד אינו מתכנס לשם הנאתו, והוא מזמן לשם דיוניו את
האנשים הנדרשים; הגדלת הועד עלולה להפוך את ישיבותיו לישיבות מליאה קטנה. יתר על
כן, היא סבורה שיש בעיה בכך שבעלי תפקידים ישמשו כחברים בועד.
עדי גינת
קיבלה את הצעתו של י. פישברג, והציעה שאחראי הפעילויות והדובר יהיו תפקידים נבחרים
וניתנים להדחה. ד. סמבן תמך בה. א.
הרשקו סבר כי הגדלת הועד אל מעבר לשלשה חברים תביא לעומס בירוקרטי מיותר. א. ברטוב
הביע תמיכה במספר המינימלי של אנשים בועד, שלשה. דיקי סמבן טען שועד גדול יותר
פירושו יותר אנשים מעורבים; ד. דימט אמר שועד חסר יכולת יוביל לפעילים שעושים את
כל העבודה.
המליאה
החליטה שבועד יהיו שלשה חברים.
הנושא הבא
היה מספר החברים הנדרש להעלאת נושא לדיון במליאה. ההצעה המקורית דיברה על שליש מחברי המליאה.
ליה
מירנברג הציעה רוב של 51%, דבר אשר ימנע גרירה לדיונים מיותרים. א. בקר אמר כי העמותה תגדל, ויהיה צורך
למצוא מספר אבסולוטי, לא אחוז, כגון 20 חברים. ד. סמבן תמך בהצעת השליש, משום שהיא מספר קטן והגיוני. י.
ברטוב הציע שני שליש, כדי למנוע ישיבות מיותרות ומשום שיהיו חברים רבים. ע. מולוט
ציין כי לא כל חברי המליאה מגיעים לישיבות, ושליש יכול להבטיח רוב בהצבעה. א.
ברטוב הציע שליש ומינימום של עשרה אנשים. ש. רדין העלתה חשש של מצב שבו יהיו יותר
ישיבות חירום מישיבות מליאה. ש. חייט – הערת
א. ברטוב נכונה רק למצב בו מספר חברי העמותה אינו קטן. א. ברטוב תיקן את הצעתו
ואמר שאם שליש מחברי העמותה מהווים פחות מעשרה אנשים, שליש יספיק.
לאחר סדרת
הצבעות, קיבלה העמותה את ההחלטה שמספר החברים הנדרש להעלאת נושא במליאה יהיה שליש מחברי המליאה.
נושא
ה"לוח החלק" עלה לדיון. א. פארן הציע לשחרר את הועד מכבלי החלטות העבר, להוציא
החלטה זו. ההחלטות הקודמות אינן בטלות אוטומטית, אך הועד רשאי לבטלן. ש.
קרן שאל מה באשר להחלטות עתידיות של המליאה. א. פארן השיב כי החלטות העתיד יהיו
תקפות ובלתי ניתנות לשינוי על ידי הועד.
א. חורב הציע להודיע מיד על כל שינוי. נ. נוטע דרש לפרסם את ההחלטה בצירוף
שיקולים.
יעקב
פישברג ציין כי המליאות הקודמות החליטו על הגבלות גיל בכנסים, והציע לשריין נקודות
אלו בתקנון. א. הרשקו ענה שפתוחה האפשרות בפני י. פישברג לאסוף שליש מחברי העמותה
לדיון בהחלטת הועד במידה וזה יחליט לשנות מגבלות אלו. י. פישברג משך את הצעתו.
ערן מולוט
אמר כי אם הועד יפעל בניגוד לעקרונות היסוד של העמותה, הועד יפול. אם המתנגדים לא
יצליחו לארגן שליש מחברי העמותה, זה כנראה לא יהיה חשוב.
ההצעה
בנוגע ל"לוח החלק" התקבלה. החלטות המליאה הקודמות למליאה הנוכחית תקפות,
אך הועד רשאי לשנותן בהחלטותיו. החלטות המליאה שהתקבלו בישיבה זו ויתקבלו בישיבות
העתידיות – אינן נתינות לשינוי על
ידי הועד.
איתמר הציג
את ההצעה לקבלת חברים חדשים. ש. קרן הציע שהועד יחוייב לבדוק את נכונות המועמד
לתרום, כולל תרומה בעתיד. י. פישברג דרש שהמועמד יציג בפני הועד הסטוריה מוכחת של
תרומה. ד. דימט שאל עד מתי תקפה
החברות? מי מסלק חברים? כיצד מבטלים חברות?
ערן מולוט
הציע לקבל כל סוג של תרומה. א. ברטוב אמר שבדיקת כוונות היא דבר קשה; יש לסמוך על
שיקול דעתו של הועד. נ. נוטע אמר שסילוק חברים והדחתם מופיעים כבר בתקנון המצוי.
המליאה
החליטה שחברים חדשים יתקבלו על פי שיקול דעתו של הועד, כאשר זה מחוייב לשקול בין
שיקוליו התחייבות לפעילות בעתיד או רקורד פעילות בעבר.
הדיון עבר
לשאלת ערעורו של מועמד על אי קבלתו. א. פארן הציע כי במליאה השנתית יהיה ערעורו של
המועמד הסעיף הראשון. אם תקבל אותו המליאה, הוא יוכל להצביע במהלך הישיבה. א.
הרשקו שאל אם אדם שאינו חבר יוכל לכנס את המליאה; א. פארן ענה שעליו לשכנע חבר
מליאה לכנס שליש מן החברים. ע. גינת שאלה אם המועמד שנדחה צריך להמתין או שיוכל
לערער שוב; ל. מירנברג אמרה שהועד יוכל לדון שוב במועמדותו.
נמרוד נוטע
ביקש לקבוע כי יש צורך בתמיכתו של חבר מליאה אחד על מנת לערער שוב בפני הועד. אם
נדחה הערעור, לא יוכל לערער שוב, אלא שנה לאחר מכן, וזאת פרט לערעור מול מליאת
העמותה, בפניה לא יוכל לערער אלא אם תמכו בו שליש מהחברים. ר. ארד שאל אם מועמד
יוכל להציג את מועמדותו בישיבה הקודמת לישיבה השנתית; א. פארן ענה בשלילה.
שמואל קרן
הציע כי מועמד יוכל להציע עצמו בכל ישיבה. י. אורנר ציין כי אדם חדש לא יוכל לגייס
שליש מן החברים; נ. נוטע ענה כי הצעתו מאפשרת ערעור באמצעות חבר מליאה אחד מול
הועד. ר. ארד ציין כי הצעת נ. נוטע
מיותרת, אם הצעתו של א. פארן תתקבל; א. פארן אמר כי אם הנחיות ההצטרפות יהיו
מסובכות, אנשים לא יצטרפו. י. ברטוב
הסכים, ואמר כי הצעת נ. נוטע מסובכת יותר.
הוחלט כי
מועמד שמועמדותו נדחתה ע"י הועד יוכל לערער בפני הועד או בישיבת המליאה
הקרובה.
אסף ברטוב
אמר כי יש לידע את החברים החדשים כי הם חייבים בחובות העמותה.
צוות שיווק
יכין מסמך בנושא.
הדיון עבר
לתנאים להרחקת חברים. ד. דימט הציע
שלשה קריטריונים להרחקת חבר: 1. אי פעילות. 2. הוזהר בשל כך 3. במידה ולא הגיע
לשלש פגישות ברצף, המליאה תצביע על הדחה. אם הפסיק לשלם את דמי החברות במועדון,
יאבד את חברותו, בהתייעצות עם רכז החברים, ולאחר שקיבל התראה.
עדי גינת
שאלה מה לעשות במקרה של "עציצי מליאה", אנשים שלא פועלים, אבל מצביעים.
י. פישברג הוסיף ואמר שהפורום הנוכחי של המליאה הוא פורום של פעילים, ופעילות
צריכה להיות קריטריון חברות. הועד, אמר, יוציא חבר לא פעיל מן המליאה.
אסף הרשקו
הציע כי הועד יהיה מוסמך להדיח חבר על רקע אי פעילות. י. גורביץ הציע ערעור אוטומטי על החלטת ההדחה במליאה
הקרובה. הודעה על כך תמסר לחבר. א.
חורב הציע כי הדחות חברים יעשו רק בישיבות השנתיות בדצמבר. ש. קרן הציע שיחלפו
לפחות שנתיים מתחילת הבעיה עם החבר ועד שיודח. י. אורנר הציע כי חברות בעמותה תהיה מוגבלת בזמן, ותפקע מדי
שנתיים.
ערן מולוט
הזכיר כי הועד מוסמך לכנס ישיבות חירום לצורך הדחה מיוחדת. א. הרשקו הזכיר כי הועד
מוסמך להדיח חבר הפועל כנגד מטרות העמותה.
ע. מולוט שאל מה עושים עם חבר שנוקט בפעולות שאינן מקובלות על שאר החברים,
וא. חורב הציע שכל חבר יהיה מוסמך להציע הדחה של חבר אחר. ל. מירנברג אימצה את
הצעתו של י. אורנר, ואמרה שתאריך פקיעת החברות בעמותה צריך להיות תאריך פקיעת
החברות במועדון.
איתמר פארן
הציע לתת אמון בועד ובשיקוליו. עדיין, כל חבר יוכל להציע הדחה. אם הועד ידחה את הצעתו,
החבר יוכל לאסוף שליש משאר החברים ולכנס ישיבת מליאה, וזאת בהתאם לנוהל הקיים. ש.
קרן אמר כי מטרת העמותה איננה להפחיד את החברים, וכי כל תרומה לקידום התחום היא
מקובלת, לא רק תרומה אירגונית.
נמרוד נוטע
ציין כי התקנון מאפשר לועד להדיח חבר בשל אי תפקוד, וכי יש לתת לו אפשרות לשכנע את
הועד שלא לעשות כן.
הוחלט
שהחברות במועדון היא קריטריון מחייב לחברות בעמותה. הוחלט שהועד יחליט באם חוסר
פעילותו של חבר היא עילה להדחתו. הצעתו של שמואל קרן, לפיה לא יורחק חבר לפני
שחלפו שנתיים, נדחתה. הוחלט שהועד הוא הסמכות להחלטה על הדחה, וכי לחבר יש זכות
ערעור בפני המליאה הקרובה. הוחלט שמשך החברות בעמותה הוא בלתי מוגבל בזמן. נדחתה
ההצעה שחבר שמורחק מן העמותה יקבל חזרה חלק פרופורציוני מדמי החבר ששילם למועדון.
בנקודה זו נמשכו
שאר ההצעות שעמדו על סדר היום, להוציא זו שעסקה בארגון מחדש של הפורומים. הדיון וההחלטה
בתוכנית השנתית הועברו אל הועד.
איתמר פארן
הציע לתת לאחראי הפורומים סמכויות למחוק פרסונות, סמכות שאין להם כרגע. א. הרשקו
השיב שכבר יש שלשה קריטריונים למחיקת הודעה: 1. גסות לשון 2. תקיפה אישית 3. הודעה
בלתי חוקית. אחראי הפורומים דוחים ההצעה למחיקת פרסונות; א. פארן השיב שבדיוק בשל
כך הנושא נמצא במליאה.
אסף הרשקו
הציע ניסוח לסעיף רביעי לקריטריונים של מחיקת הודעות. אם משתמש עבר על חוקי
הכתיבה, הוזהר, והודעותיו נמחקו, ובכל זאת שב וכתב בצורה אסורה – יש למחוק את הפרסונה שלו. א. פארן הציע שלבי ערעור: אחראי האתר,
הועד והמליאה. א. הרשקו ציין שאלו שלבי העירעור הקיימים כבר כיום.
עדי גינת
סברה ששום טוב לא יצא מכך; יש למחוק הודעות פוגעות, לא יותר מכך. יש להחמיר את
הקריטריונים של מחיקת ההודעות. א. אלוני שאלה אם חריגה בפורום אחד משפיעה בשאר
הפורומים; א. פארן אמר כי מחיקת פרסונה תתבצע בכל הפורומים, כולל היער, על פי
החלטת המשגיחים. עם זאת, אמר שאין לכפות על המשגיחים דבר שלא ירצו לבצע.
שמואל קרן
אמר שההצעה הייתה צריכה להיות מועלית גם בחיי היום יום. אין, למשל, להעליב
דיסלקטים; יש להעביר את שפת הפורום לשפת בני אדם תרבותיים. ע. גינת תמכה בו; א. ברטוב שאל מה יקרה
במצב שבו אדם משקר, ומודיעים לו שהוא משקר; א. פארן הציע ליידע את אחראי הפורומים
במקרה של פגיעה.
יעקב
פישברג אמר שר. ארד ומ. וולפסון אינם תקיפים די הצורך, וכי יש להקשיח עמדות, ואם
הדבר לא ניתן לביצוע על ידי אחראי הפורומים, למנות אחראי פורומים חדש. ד. דותן
דימט הציע הצעה אלטרנטיבית לזו של א. פארן: להגדיר מחדש את תפקיד אחראי הפורומים.
כרגע הוא שוטר; הוא רשאי למחוק הודעות. צריך שהוא יהיה אחראי על איכות החיים
בפורומים. מטרתו היחידה צריכה להיות נועם בפורומים. י. אורנר הציע, ומשך את ההצעה,
כי אחראי הפורומים יהיה בעל תפקיד נבחר.
אסף ברטוב
העיר שיש בעיה בשרשרת הערעור (אחראי אתר-ועד-מליאה): א. הרשקו הוא גם חבר ועד וגם
אחראי פורומים. מומלץ שימנע מהצבעה בישיבת ועד. א. הרשקו ענה שעדיין לא הגיע לידיו
ערעור; וכי גם הוא פוסל את הרעיון שחברי ועד ימלאו תפקידים אחרים, קבועים, במבנה
הועד החדש.
אסף ברטוב
הביע אי אמון במערכת. סבלנו המון, אמר, עד שקיבלנו אחראי פורומים; והמצב עודנו
רחוק מלהיות משביע רצון. קורא פורום לא צריך לעבור שלשה שלבי ערעור; מדיניות היום
יום לא עובדת. ש. קרן אמר שאחראי האתר לא טיפלו בבעיה; א. הרשקו אמר שהם החליטו על
פי שיקול דעתם. מונו אחראי פורומים וניתנו להם סמכויות מחיקה. הם אינם מתערבים
בשיקוליהם של אחראי הפורומים. ע. גינת אמרה שמדיניותם היא מדיניות של זרימה דינמית
ומינימום התערבות. היא קיוותה שהדינמיקה תתאזן; זה לא קרה; מונו אחראי פורומים.
רן ארד אמר
שבכל מקום שבו אכפת לאנשים ממשהו, יהיו ויכוחים, והם יחמירו. הוא הביא כדוגמא את
הריבים בפורום קהילה. הוא הציע
קריטריון חדש למחיקה, קריטריון של הודעה מכפישה. א. ברטוב דרש פעולה מעשית; ע.
מולוט דרש כי יתקבלו החלטות מהותיות ומרחיקות לכת: העמותה מגיבה לאט מדי למתרחש. לטענתו,
הוא עצמו ניצל לרעה את חוסר פעילותם של המשגיחים; וראוי למצוא פתרון עכשיו. י. גורביץ, א. ברטוב וע. מולוט העלו הצעה
להפוך את הפורומים לפורומים סגורים.
איילת
אלוני הציעה חודשיים של מדיניות קשוחה בפורומים. אם זה לא יילך, לעבור למחיקת פרסונות. א. פארן הציע לתת
למשגיחים את הסמכות כבר במליאה הזו.
ש. חייט אמרה שמאחר ורוב הכותבים בפורומים אינם חברי מליאה, אין טעם בדיון
כאן. ש. קרן אמר שאם ר. ארד לא מצליח להבחין בין דיון למריבה, יש להחליפו. נ. נוטע
הציע למנות עוד אחראי פורומים; להפוך את הפורומים לסגורים בתוך חודשיים.
נפלה ההצעה
להעביר את הנושא להכרעת הועד.
נפתח דיון
סוער. י. גורביץ דרש לקבל החלטה בעת הישיבה הזו; והזכיר את התנהגותם של כותבים
מפריעים, אשר מפסיקות לכתוב לקראת ישיבות עמותה, וצצים שוב מיד לאחריה; א. ברטוב
אמר שאי מחיקת הודעות פוגעניות מהווה אי עמידה בתנאי הכתיבה בפורומים.
המליאה החליטה להחמיר את האכיפה בפורומים ולהורות לאחראי הפורומים למחוק כל הודעה
העונה לאחד מן התנאים הבאים : 1. בלתי חוקית 2.גסה או בוטה 3. נועדה
לעורר ריב ומדון 4. חסרת כבוד הדדי ליושבי הפורום 5. תוקפת אישית מי מחברי
הפורום (להבדיל מהתקפה לגיטימית על דעותיו) 6. פוגעת באיכות החיים בפורום.
כמו כן קיבלו אחראי הפורומים סמכות למחוק כל הודעוה של אישיות אשר הודעותיה נמחקו
שלוש פעמים או יותר בשנה הקודמת למחיקת ההודעה, והיא קיבלה אזהרה בנושא. ההצעה
למינוי אחראי פורומים נוסף נפלה. הוחלט לחכות חודשיים, ואז, על פי המצב ולאחר
הכנת התשתית הטכנולוגית, לעבור לפורומים סגורים במידה וששה חברי עמותה או יותר ירצו
בכך.
