קטגוריה:אגדת ששת הסוסים
מתוך Wiki
| אגדת ששת הסוסים | |||||||
| ז'אנר: | אימה ומסתורין | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שיטה: | Vampire: The Masquerade | ||||||
| תפאורה: | מודרני | ||||||
| סוג: | משחק שולחני, חד פעמי | ||||||
| שחקנים: | 5 | ||||||
| |||||||
(הערת העורך: להסבר על השיטה אשר משתמשים בהרפתקה הנ"ל, יש לראות כאן.)
תוכן עניינים |
רקע לשחקנים
מקום ההוצאה להורג העתיק שוכן באי סאמוס שבתורכיה. בעבר היו מקריבים שם ששה לוחמים נועזים ועוד אחד, על מנת שהארץ תתן מחסדה למלך הנבחר, הרי הוא אותו "עוד אחד" – היחיד ששרד את ההקרבה האיומה (חביות מתעופפות בין גרזיני מטוטלת ממורטים). בזמנים מאוחרים יותר נהגו להקריב ששה סוסים שחורים תחת מובחרי הלוחמים, והיום המקום הוא אתר תיירות.
דברים מוזרים קורים באתר ההוצאה להורג. אנשים נעלמים או יוצאים מדעתם, ושמועות מוזרות על דברים אפלים שמשוטטים שם בלילה גורמות למקומיים להסתגר בבתיהם ולהתרחק מהמקום. רק חברת התיירות המקומית משגשגת, ועורכת טיולים מאורגנים במתכונת מתוגברת לאיזור.
רקע למנחה
לפני אלף שנים הגיע הערפד העתיק אפולו לאי סאמוס שמול חופי תורכיה, תשוש ופצוע להדהים מקרב נורא. יריבו המובס, המלאך אדראל, היה מוטל על כתפו. הערפד כבל את המלאך והביא קומץ מאמינים שפוטים לאי, אותם חינך להקריב לו מדי שנה שבעה אנשים - שכן דמם הוא שמחזיק את המלאך כלוא. אפולו הקים מערת קבורה עמוק במעיי האי, כבל בה את המלאך בשלשלאות טמאות, ואת פתח תא הכלא חסם בארון הקבורה שלו עצמו. הוא דאג שמאמינו יקיימו את פולחן שבעת האנשים מדי שנה, והלך לישון בידיעה שעוד אלף שנים בערך ימות המלאך, וכוחו הקדוש יעבור לרשותו של אפולו עצמו.
אדראל כבול ובתרדמת, ומדי שנה במשך תשע מאות וכמה שנים הוקז דמם של החפים מפשע את הארץ, בזמן שאפולו ישן לו את שנת המרפא שלו. קומץ המאמינים גדל והפך לכת בת שש מאות איש המאמינה שישו הצלוב נם בקבר החתום, וכי הוא עתיד לקום – בדיוק עכשיו.
מטרת ההרפתקה היא כפולה: במישור העלילתי, על הדמויות להגיע לקבר, כן או לא לגלות את הסיפור מאחורי כל העניין, להיאבק באפולו ולשחרר (או לא) את המלאך. במישור אחר לחלוטין, המטרה היא לתת לדמויות משהו שלרוב לא ניתן להם בעולם החשיכה – תקווה.
פרולוג: נאזמי מקבל פקודה מנסיכת תורכיה, אישה בשם אמאן, לעזור לזרים בכל (היא עושה זאת מטעמים פוליטיים – היא יודעת על האנרגיות הנובעות מהאי ורוצה שאחרים יבררו עבורה במה מדובר. לזלי מגיע במצוות מורין בחיפוש אחר הארה. ברוס ולי מגיעים כי ג'נט, הנסיכה של שיקאגו, שמעה שיש עוצמה אדירה שניתן לכבוש. תמר מגיעה כי ראם שלח אותה לחקור ולהביא לו נתונים מקדימים לכיבוש המקום, עליו דווח לו שהוא משופע באנרגיות מיוחדות.
הערה: ניתן לדלג על משחק הפרולוג ופשוט להסביר לכל שחקן מדוע הוא הגיע; כך המשחק מתחיל בביתו של נאזמי סינאסי. הדמויות מגיעות ונאזמי משמש כמורה דרכם אל ועל האי.
פרק א'
הדמויות מפליגות במעבורת התיירות עם עוד אנשים אל האי סאמוס. האי קטן למדי, בגודל שכונה תל אביבית מצוייה. אדארל משלח דווקא בלילה זה את בקשתו לעזרה ועם הדריכה הראשונה על האי היא מגיעה לערפדים בצורת החזיון הבא:
צהרי יום קיץ, השמש קופחת. ים אדם מקיף את הרחבה לחופו הלבן של האי. הים הכחול מלחך את החול ברכות. ברחבה יש מבנה עץ דמוי האות ח' בניצב לקרקע, וממנו משתלשלות שבע חביות גדולות, תלויות בשרשראות מתכת, ושבעה גרזנים ענקיים מונפים.
האנשים בקהל לבושים כולם גלביות, מכנסיים רחבים ותרבושים – בגדים עתיקים, תקופה עתיקה. ברחבה עצמה ניצב תליין ופניו במסיכת בד כהה, והוא מסייע לכמה שומרים לדחוק שבעה אנשים - חלקם שלווים, חלקם צורחים – אל תוך החביות.
צליל קרן צורם נשמע; התליין משחרר ידית מתוחה, והחביות והגרזנים מתחילים להיטלטל בתנופה, מצטלבים לסירוגין. מדי פעם פוגע גרזן או שניים בחבית ומפלח אותה לשתיים, בעוד דם וצרחות נשפכים כשתכולתה הגוססת מורקת החוצה. חבית אחת מתנפצת, ואחריה עוד אחת ועוד אחת; החול הלבן ספוג דם וחלקי גופות טריות פזורים עליו. לבסוף, אחרי דקות ארוכות של זוועה, נותרת חבית אחת בלבד. התליין מושך בידית והגרזנים חדלים מטלטולם הנורא. מתוך החבית ששרדה מושכים השומרים את גופו של גבר צעיר, מעולף. הם תומכים בו לכלל עמידה על החול הרטוב מדם ואחד מהם מניף בכוח את זרועו הרפויה אל על; כוהן בגלימה מוזהבת עם מסיכה דמויית שמש מניף שתי זרועות אל השמיים. ברקע נשמע לפתע צליל מהדהד ואיום של זעקת אימים וכאב אינסופי.
כל יורדי המעבורת מובלים למקום ההוצאה להורג ששוחזר לא מזמן, ומנחה שמן ומשופם במקטורן ותרבוש מציג בפניהם את המתקן עם החביות והגרזנים (כולם מפיברגלאס, תפאורה). הוא מספר להם בקולי קולות מה נהגו לעשות כאן (מה שהערפדים ראו בחזיון), מספר להם שהשורד את מבחן החביות היה נבחר כמלך. בשלב זה יריח לזלי ריח מוזר, וימצא גופה בת שלושה ימים בערך קבורה מתחת לשיחים לא רחוק משם. ממנה והלאה יגלו הדמויות שש גופות בסך הכל, כשהאחרונה שבהן טרייה לגמר, פזורות ברחבי האי, במצבי ריקבון שונים. בתום החקירה הם יגלו שני דברים: ראשית, כל התיירים עזבו זה מכבר עם המעבורת, ושנית, מישהו עוקב אחריהם בכל שיטוטיהם באי.
מי שעוקב אחריהם הם ארבעה מהמסדר האחראי על כליאת המלאך. הם יתקפו את הערפדים החוקרים; הרביעי יימלט ויוביל את הקבוצה לרשת המחילות מתחת לאי סאמוס, שבמרכזה המקדש.
פרק ב'
מקדש המתכת של המסדר הוא אולם אדירים עמוס בתמונות של סוסים שחורים, ריקועי זהב דמויי שמש ובערך שש מאות כמרים ונזירות. אחת הנזירות, ג'וליה, תבחין בהם קצת לפני הגעתם ותרוץ לקראתם. היא מרגלת מטעם ראם, הנסיך הישראלי, והיא נותנת להם יומן עתיק שגנבה ובו כתוב בתורכית עתיקה (שנאזמי יכול לפענח לאט לאט) שאת הדלת שאינה דלת יש לפתוח ע"י קורבן מרצון. הדלת היא פשוט מזבח עגול של מתכת רקובה, עם ציור של סוס לבן, והיא נמצאת מאחורי דלת ברזל משוריינת בקצה האולם הראשי. באולם כרגע מתבצע טקס גדול, כל הכמרים והנזירות בטראנס של תפילה, ומקהלת כנסייה שרה בקולי קולות מזמורים אפוקליפטיים.
הדמויות יכולות לחכות שהטקס ייגמר ואז להתגנב לדלת הברזל שבקצה האולם ולפתוח אותה באלימות גרידא או בעזרת מתג חבוי אי שם באולם (להחלטת המנחה). הן גם יכולות לטבוח את דרכן לדלת תוך כדי הטקס (בשתי הרצות מתוך שלוש של ההרפתקה הזו נערך טבח רבתי במתפללים), וכך יש מקום לסצינות אקשן נהדרות הכוללות פרנזי עקב ריח הדם השפוך, קונפליקטים מוסריים, הדמויות יוצאות זו כנגד זו בנסיון לרוקן דם אחת מרעותה וכולי.
פרק ג'
אחר פתיחת דלת הברזל מגיעות הדמויות לחדרון עגול. בדפנו האחורית קבוע ארון קבורה עתיק עשוי אבן ובלתי נוצרי בעליל, ולפני מזבח עגול – הדלת שאינה דלת. אפולו הוא ערפד בדור 6, מפלצת מלאת כוח שנראית כמו אל יווני, גבוהה ולבנה לחלוטין ממחסור של אלף שנה בדם; שיערו בצבע המתכת זהב גולש בבקבוקים זוהרים על כתפיו, וכל כולו יפה כפסל שיש מחוטב. יש לו את כל היכולות הערפדיות, והקרב נגדו צריך להיראות בלתי אפשרי בכלל. ניתן להביסו רק באמצעות קורבן מתוך רצון – על הערפד לתלוש את ליבו שלו ולהניח אותו על הדלת שאינה דלת. מעשה זה יביא להשמדתו של אפולו (כאן צריך לבוא תיאור פלסטי מפורט של גוויעתו בצרחות עד שהוא הופך לאפר), וארון הקבורה מתפורר גם כן. מאחוריו מתגלה המלאך אדראל, ממוסמר לקיר וכנפיו כרותות. הוא מודה לדמויות על שהצילו אותו, ומציע להן ישועה. אם דמות כלשהי מנסה לשתות אותו היא תהפוך לאבק מיד (ככה זה עם מלאכים).
אפילוג
השמש עולה על האי סאמוס, והילה אפלה של רשע וכאב מתנדפת ממנו אל השחר הבהיר. הדמויות יוצאות החוצה אל אור הבוקר הזוהר וכולן אנושיות לחלוטין.
קטגוריות משנה
בקטגוריה זו קטגורית משנה אחת.ד
דפים בקטגוריה "אגדת ששת הסוסים"
ישנו דף אחד בקטגוריה זו.ה
קטגוריות: הרפתקה | V:TM | אימה ומסתורין | חד פעמי
