האל שבמצולות

מתוך Wiki

קצרמר

מקור הביטוי "האל שבמצולות", "אלי שבמצולות", "אלי הטבוע" וכדומה לוט בערפילי ההיסטוריה, אך החוקרים אותו שמים לב לדבר תמוה – זהו אחד מהביטויים היחידים המופיעים כלשונם באופן זהה אצל בני טוגל ואצל הדורוגי.

אמנם משמעות הביטוי אינה זהה, אך אפשר להסביר זאת בדרכים רבות. הדורוגי משתמשים בביטוי "ייקח אותך האל מן המצולות!" כקללה המתייחסת לאגדה שהאל מהמצולות חוטף נפשות יורדי ים מרדניים בזרועות התמנון שלו. בטוגל האמירה "אלי שבמצולות!" היא קריאת תדהמה או אימה חסרת קישור היסטורי-נושאי, ולילדים השואלים מספרים שהאל במצולות הוא אוטומטון ענק שגורש לתחתית הים לאחר שאדונו, שלא ידע כיצד להשתמש בו, גרם לו החריב חלקים מהעיר. אגדה זו מסופרת במטרה לחנך את הילדים להיות זהירים עם מכונות.

אך המציאות מורכבת יותר, ומוסתרת בצורה קפדנית. כל העקבות בנושא האגדה בטוגל מסתיימים אצל אבירי חוכמת השלכוח, והם, בתורם, מבהירים לחוקרים שאם החקירה לא תסתיים, זמנם בעולם יסתיים. האל שבמצולות אינו נושא בו מותר לדון, לא יותר מהמלוכה, וככל הנראה קשור אליה בעבותות שרק המסתכן בנפשו יוכל לנסות להתיר.

אצל הדורוגי, יש הטוענים ששמעו משופטי הצדק גרסה עתיקה יותר, המתייחסת לכך שיבוא יום והאל שבמצולות יתעורר וייצא לטהר את העולם מאויבי הדורוגי. לכן הם סוגדים לו, אך למצער, פולחני הדורוגי סודיים, ושופטי הצדק לא חושפים את מסתריהם בפני זרים.

האל שבמצולות – השוואות בין ההיסטוריה הטוגלית והדורוגית של הביטוי והמיתוס שמאחוריו

מקור הביטוי "האל שבמצולות", "אלי שבמצולות", "אלי הטבוע", וכדומה נעלם בערפילי ההיסטוריה. אזכורים לביטוי ניתן לראות בכתבים היסטוריים, הקודמים אף את תקופת המלוכה. מחשש לחרם מהכנסיה לא נעשו מחקרים רבים על ביטויים שכאלו, העוסקים באלילויות קדומות, אך אנו התעניינו בביטוי לאחר שהופנה אלינו חייל שטען שגם הדורוגי משתמשים בביטוי.

בטוגל נפוצה האמירה "אלי שבמצולות" כקריאת תדהמה גרידא, חסרת קישור היסטורי-נושאי מובהק ומוכר לציבור. אמנם לילדים מספרים שהאל במצולות הוא אוטומטון ענק שגורש לתחתית הים לאחר שאדונו, שלא ידע כיצד להשתמש בו, גרם לו להחריב חלקים מהעיר, אך ברור לכל שאין באגדה זו ממש, והיא מסופרת אך ורק בכדי לחנך את הילדים להיות זהירים עם מכונות.

הדורוגי, לעומת זאת, מחזיקים במסורת אוראלית עשירה וארוכת שנים משלנו. אמנם מקורותינו על השפה והתרבות הדורוגית מועטים מסיבות מובנות אך מצערות, אך הבנו שבכדי לרדת לשורשו של הביטוי החלטנו לחקור בכל אמצעי שיכולנו. מהמעט שהצלחנו לגלות בתחילת המחקר, נראה שהדורוגי משתמשים בביטוי "ייקח אותך האל מהמצולות!" כקללה המוטלת על אישים פרועים וחסרי משמעת (מפי הדורוגי, תארו לעצמכם!), המתייחסת לאגדה שהאל מהמצולות שוכן בתחתית הים וחוטף בזרועות התמנון שלו מלחים שאינם מצייתים לקברניט ספינתם. התגלו בפנינו גם רמיזות לאגדה עתיקת יומין המסופרת על ידי שופטי הצדק, הכוללת את סיפורו המלא של האל במצולות.

בזמן שבטוגל כל עקבות האל במצולות מסתיימים בשערי הכנסיה ובפרט מול אבירי חוכמת השלכוח (לא אציין את הטיפול והאיומים להם זכיתי מידיהם במסגרת החקירה), אצל הדורוגי אין טאבו על האל. למען האמת, מסתבר שהם אפילו נלהבים לדבר אליו – או שאולי אותו שבוי דורוגי הניח שאם ישתף איתי פעולה אזי הוצאתו להורג תמנע. הוא סיפר לי על האל שבמצולות ואני מביא כאן את תמצית דבריו, בתוספת הערותיי בסוגריים.

האל שבמצולות היה אחרון האלים העתיקים (ככל הנראה היו מספר כאלו, אך השבוי לא ידע לספר לי על השאר) אשר בני האדם היו ממשרתיו, והוא זה אשר העניק להם את מתנת הדם – היא הקסם. אך האל דרש מהדורוגי דרישות רבות (קורבנות אדם?) ולבסוף קמו חמשת אחי החרב הראשונים, לאחר שהם חזרו ממסעות ברחבי העולם (כאן השבוי החל לספר לי את האגדה על תחילת דרכם של חמשת אחי החרב הראשונים. אגדה מרתקת, אך כאן אינו המקום לספרה) ודרשו מהאל את החופש לעוזבו ולהתיישב בשאר העולם. האל סירב וחמשת האחים, בסיועו של שופט הצדק הראשון (עוד אגדה שיש לתעד במאמר אחר) וקומץ בני האדם שלא פחדו מהאל, הצליחו להביס את האל ולכבול אותו במצולות. לאחר מכן, בכעסם על כך ששאר בני האדם לא השתתפו בקרב לקחו מהם האחים והשופט את מתנת הדם ופיזרו אותם על היבשות השונות, בזמן שהם נשארו בימים בכדי לשמור שהאל לא יקום ממרבצו, וקבעו שלנצח הדורוגי יחיו מעמלם של העמים האחרים.

האל הכבול נשבע לשרת את הדורוגי (כפי שצויין במאמרו של נתר אריסאם, 'דורוגי' בשפת הדורוגי פירושו שומרים, נוטרים) והדורוגי מסיירים בימים בכדי לוודא שהוא מקיים זאת וששאר בני האדם לא יורדים אל הים יתר על המידה, מחשש שבטעותם הם ישחררו את האל (חלק ניכר מאגדות הדורוגי עוסקות בטעויות עמים אחרים ובדרך בה הדורוגי ניצלו או תיקנו את הטעויות האלו). האגדה מסתיימת בכך שהדורוגי מאמינים שאם יקום להם אויב הם יוכלו להעיר את האל ולשסות אותו באויב, אך האסיר לא יכל להסביר לי את הסתירה בין יחסם של הדורוגי לאל ככלי לבין פחדם שגורם אחר יעיר את האל.

פליטת פה של האסיר (שנראה שהייתה באמת לא מכוונת, מהדרך בה הוא הפציר בי לשכוח שהוא אמר זאת) אמרה שזו הסיבה שהדורוגי הגיעו לטוגל לפני כעשור – נבואה שהתנבא אחד מהכוהני הדורוגי גרמה להם להאמין שכאן מנסים להעיר את האל שבמצולות.

מלבד ערכו האקדמי, אני מנצל מאמר זה כבמה לראשי טוגל – אם זו הסיבה למכה הניחתת עלינו, אולי יש מקום לדיון דיפלומטי עם הדורוגי. מי יודע מה עורר אותם לרדוף אותנו – אולי הפעלת גלגלי המחשבת? אני משוכנע שנוכל לוותר על הדבר הפוגע בהם ולו רק בכדי להוריד מאיתנו את נטל תקיפותיהם האין-סופיות.

"הפצ'ריוצ' מצ'ברוצ' אליי, והנמלים מצ'ברוצ' אליי, ויונה מצ'בר אליי – כל הלילה צ'יבורים, צ'יבורים, צ'יבורים. הם סיפרו לי על החול והזכוכיצ', והם סיפרו לי על הלחשים הסודיים, ועכשיו – עכשיו הם מסבירים לי הכל, ומצ'ברים על להעיר את האל שבמצ'ולוצ'."