חיל העופפנים
מתוך Wiki
"הם טובי בנינו. הם המגנים על חופי טוגל מהדורוגי. הם טייסי העופפנים – והם זקוקים לך!"
(מתוך מודעת גיוס לאגף התחזוקה של חיל העופפנים)
"ככה הבן שלי גויס לחיל העופפנים. יום אחד המגייסים הגיעו, דפקו בדלת וביקשו מכל בני הבית להתייצבו בחדר האורחים. אני אומרת ביקשו, אבל היה ברור שזו לא הייתה בקשה, אלא יותר ציווי. עמדנו כולנו מולם והם עברו אחד-אחד והעבירו מולו מכשיר מזכוכית כחולה. כשהם הגיעו לבן האמצעי שלי, יון, המכשיר התחיל לזהור ולזמזם וכולנו קפצנו, כי השמרטף המוברג ששמר על הבת שלנו התמוטט. המגייסים לא התרגשו ורק אמרו שהם ישלמו על תיקון השמרטף. זה, ושהם לוקחים את יון – הוא הולך להיות טייס עופפנים. הם אמרו את זה בדיוק באותו הטון, והלכו.
בערב הגיע מישהו מהצבא, עם הכסף – הוא אמר שזו בעיה ידועה במוחות הבדולח, ואסף את יון. לא ראיתי אותו מאז פנים אל פנים, אבל אני מקבלת ממנו מכתבים. הוא אומר שהוא מאוד נהנה, וכבר הטביע ספינת דורוגי אחת.
כל השכנות מקנאות בי, ופעם גם אני הייתי כזאת – בירכתי בלילה את גנרל אלסיר על שהביא לנו את העופפנים, אבל היום אני בעיקר מתגעגעת – בכל פעם שאני רואה מטס עופפנים, אני מקווה שאחד מהם הוא יון. אך אני יודעת שאני לעולם לא אדע..."
(מתוך סדרת ראיונות עם אמהות עופפנים של מיסה בן-שחר שצונזרה על ידי השלטונות)
"חכו-חכו! וייצ'יק עוד יטביע את כולכם, וכל העופפנים המסריחים שלכם לא יעזרו לכם."
(מילותיו האחרונות של דורוגי שבוי, לפני שהוצא להורג)
"ראית פעם טייס עופפנים? כלומר ממש, פנים אל פנים? הם מפלצות, אני אומר לך. הם נראים יותר גרוע מהדורוגי. כל הפנים שלהם מכוסים בפטריות דם כחול וגם מתחת לבגדים אפשר לראות שיש להם בליטות מוזרות על כל הגוף – ולא נראה שזה מפריע להם. רק העמידה והקול שלהם מראה שעוד משהו בפנים קצת אנושי. אני ממש מפחד מהם, אבל תראה, אי אפשר להתווכח – הם היחידים שמצליחים עוד איכשהוא לעצור את הדורוגי. מזל שהם לא אוהבים שנוגעים בהם. לא הייתי לוחץ לאחד מהם את היד בחיים."
(סמל מטיאס פיתם, מתוך כתבה על חיל העופפנים של מיסה בן-שחר. הכתבה נגנזה לאחר שהסמל לא נמצא להמשך הראיון.)
"בכל פעם שאני רואה אותם עפים מעל, ליבי נמלא גאווה, אך בלילות – רק חשש. כל לילה מחדש אני שואל - מה רצה וייצ'יק חסר-הלהב כאשר הביא לנו את הזכוכית השרופה וסיפר שאיתה נוכל לבנות מכונות שיוכלו לעוף? איזה נזק אנו גורמים לעצמנו כאשר אנו ממשיכים לשתף איתו פעולה?
הסיפור צץ ועולה בי מחדש – כיצד בתחילה חשדו בדורוגי החייכן בפיקוד העליון והציבו אותי, כקצין חוקר בכיר, להוציא ממנו מידע, אך הוא רק הושיט לי את הזכוכית השרופה ואמר לי שעם זה נוכל לעוף. היה משהו בחיוך מלא הביטחון שלו שערער את בטחוני שלי - השארנו אותו במעצר וחיברנו את הזכוכית למנוע פשוט, בלי מוח בדולח. רק מנוע וכנפיים – ומהר מאוד המנוע התחיל לעוף. וייצ'יק לא הסכים לספר לנו מהיכן הגיעה הזכוכית, אך בעצתי הוא שוחרר בתנאי שימשיך לספק לנו אותה. פחות משנה של תכנון ובנייה הביאה לאבטיפוס העופפן הראשון, ומהר מאוד העופפנים ריחפו בשמיים והטביעו את ספינות הדורוגי. אני קיבלתי את מידת התהילה כאשר פורסמתי כמפקד חיל העופפנים וקודמתי לדרגת גנרל.
אז בא וייצ'יק והוריד לנו שלושה עופפנים, ושבוע לאחר מכן הוא הגיע בספינה עם מספיק זכוכית כדי לפצות על הבנייה של העופפנים האלו, אותה הוא נתן לנו ללא תשלום. הוא ממשיך לספק את הזכוכית, והפיקוד העליון נותר ללא מענה – מחד, העופפנים היו האמצעי הטוב ביותר להתנגד לדורוגי. מאידך, ברור שוייצ'יק מתכנן משהו מאחורי הקלעים, אולי גם נגד הדורוגי.
החשדות רבו, והיו צריכים ליפול על מישהו – ואני התנדבתי להיות זה שיודח. אמנם בפיקוד עשו זאת בצורה מכובדת – הוצאתי לשירות מילואים והועברתי לתפקיד יועץ ראשי, אך היה ברור לכל המיודעים שלא ייסמכו עליי יותר. האמת היא שהדבר בא אליי כהקלה – לא יכולתי להמשיך ולראות כיצד הזכוכית השרופה משפיעה על אלו שהיא מגיבה אליהם. כיצד המגייסים עוברים בין הבתים, מחפשים את הנערים שהזכוכית מגיבה אליהם ולוקחים אותם ממשפחותיהם, וכיצד החשיפה לאורך זמן לזכוכית הולכת וגורמת להם לאבד צלם אנוש. סודות על גבי סודות, אך עתה טוב לי לדעת שהבאתי מעט טוב לבני טוגל, אך לא להחשף לנזק המתמשך שהדבר גורם."
(מתוך יומנו של הגנרל אלסיר, שבועות מספר לפני התאבדותו המסתורית)
|
עמוד זה הוא ערך בסבב 1 של לקסיקון מפרצי טוגל.
ערך קודם: קירקן -- אינדקס הערכים -- ערך הבא: מוחות בדולח |
