מוחות בדולח

מתוך Wiki

כמו הרבה מההתפתחויות הטכנלוגיות בעשור הנוכחי, גם את המצאה זו אנו חייבים לרב האמן יונה טרימאלאס, ממציאם של מפרשי החום המניעים את הצי ועיני המנסרה המאפשרים לנו לראות את הדורוגי הארורים גם אם המעטה שלהם פרוש.

המוחות הבסיסיים הומצאו על ידו של יונה לפני מעט יותר מעשר שנים, והתבססו על מחקר ממשלתי קודם בתחום האוטומאטונים ונסיון להחליף את מוחות המנגנון הישנים במוחות הניתנים לכיול מחדש.

מנגנון

מנגנון המוחות בנוי על בסיס שני קריסטלים – אחד המתרחב בחום ומתכווץ בקור, השני המתכווץ בחום ומתרחב בקור, המוזנים על ידי מערכת צינורות כפולה של קיטור-מיים. המוחות המקוריים של יונה השתמשו באינוויזיום ומוקנדיום, בעוד שמוחות מודרנים משתמשים בריבידיום ופאאסיום הקלים יותר לכריה ועיבוד. דבר זה הפך את מכרות הקריסטלים שהיו עד לפני כן לא שמושיים, כמו למשל אלו בארכיפלג "דמעות הזכוכית" למשאב אסטרטגיה מהמעלה הראשונה והפך את האצילים המחזיקים בהם לעשירים בין לילה.

שני ראשי קריסטל בצורת V משני הקריסטלים השונים מחוברים ביחד עם מנוף כדי ליצור יחידת קריסטל אחת. התרחבות והתכווצות הקריסטלים גורמת להזזה של מנוף בין שני ראשי הקריסטל ולקיבועו בהסטה ימנית או שמאלית. מנגנון המנופים המחובר אליהם מסוגל להסיט בצורה קלה את מנגנון היזון הקיטור והמיים, ועל ידי כך לגרום להתנהגות שונה של האוטומט בדרך דומה לזו של המנגנון המכאני הישן, ובנוסף לגרום להיזון טמפרטורה חוזר שישמור את הקריסטלים בגודלם הנוכחי. צינור מיים-קיטור חיצוני מאפשר לקבוע את ההיסט התחילי של יחידת הקריסטל על ידי טכנאי, בלי צורך לפרק את כל המוח (מן הסתם, הגישה לצינורות הללו נעולה באוטומאטים מסחריים).

ההבדל המהותי בין שני סוג המנגנונים הוא שבעוד שהמנגנון המכאני הישן מוגבל לסט מצבים ידוע מראש (מה שגורם לגדילה אקספוננציאלית בגודלו עם הסיבוכיות שלו) המנגנון החדש מסוגל להכיל סט תיאורתי של פעולות מסתגלות בגודל אקספוננציאלי למספר יחידות הקריסטל.

מגבלות

ישנן כמה הגבלות משמעותיות על מוחות הקריסטל. הראשון הוא, מן הסתם, גודל. אמנם הגודל שלהם גדל רק בצורה לינארית עם סט המצבים, גודל המוח עדיין מגביל את כמות המצבים בצורה די מחמירה. חלומות הצבא על מגדלי שמירה מאוישים על ידי מוחות מכאנים מצויידים בעיני מנסרה ואלו של הצי על אסדות אימה אוטומאטיות עדיין רחוקות שנים מלהתגשם, אם בכלל, שכן גודלו של מוח קריסטל המסוגל לרמת קבלת החלטות כזו יהיה כנראה כגודל עיר (יש שמועות שאומרות שהצבא מנסה לבנות דבר כזה בדיוק).

ההגבלה השניה נובעת ממנגנון החום-קור שבו המוחות משתמשים. כל עוד ההתכוצות וההתרחבות לא נעשות בתכיפות ומהירות רבה מידי, הקריסטלים מחזיקים מעמד יפה, ואפילו לאורך שנים. אבל התרחבות והתכווצות מהירות לאורך זמן גורמים לסדקים בקריסטלים המרכיבים את המוחות, מה שיכול לגרום לשגיאות בתפעול בשל התרחבות או התכווצות לא אחידה. יש להזכיר שהמנגנון המקורי של יונה (אשר היה מאמין גדול באמינות ואורך החיים של המנגנונים שהמציא ויצר), המשתמש בקריסטלים עמידים בהרבה, מסוגל ליצור מוחות שלא רק פעילים לזמן רב יותר אלא גם מסוגלים לפעולה מהירה יותר ( עכביש השכפול שיצר, הראשון שהכיל מוח קריסטל, עדיין עובד ומתפקד כראוי במהירות תגובה כמעט כפולה מעכבישי שכפול מודרניים). למרבה הצער, הקריסטלים המשמשים במנגנון המקורי יקרים מאוד ולא ניתנים ליצור המוני.

ההגבלה השלישית, הנובעת למעשה מהשניה, היא פגיעות המוחות לתנאי טמפרטורה קיצוניים. כאשר הטמפרטורה של המוח מתקרבת לנקודת הרתיחה או הקפיאה של המיים, הקריסטלים מתחילים לשנות את גודלם בצורה לא מבוקרת, מה שגורם להתנהגות לא תקינה ולא צפוייה. כדי למנוע זאת, מצויידים המוחות המודרנים במעטפת בידוד כפולה של ואקום ומיים כדי לעזור ביצוב טמפרטורת המוח, ובסט שסתומים המכבה את פעולת המוח כאשר הטמפרטורה שלו בכל זאת מגיעה לקיצוניות, ומציף אותו במיים כדי לשמור על מערך הקריסטלים. מוח קריסטל מבודד מודני מסוגל להחזיק כשעה בתנאים "קיצוניים סבירים".

שימושים

השימוש הראשון, והעיקרי, במוחות הוא צבאי.

בכל מגדל שמירה בערינו מותקן מוח קריסטל המחובר למערך של עיני מנסרה במיקוד גבוה המביטות אל האופק, וכך מסוגל להתריע מראש על פשיטה מתקרבת. דבר זה מכפיל למעשה את כוח האדם במגדלים, ומספק לנו בטחון נוסף בצורה של שומר שאינו נם, אינו משתעמם ואינו ניתן לשיחוד. הניצים והכרישים האוטומטיים שמפטרלים בשמיים ובים מסוגלים עכשיו להחזיק שבועות בעזרת כוח השמש, בעוד שקודם הם דרשו כיוונון ומתיחה מחדש על בסיס יומי. אבירי הנחושת אפשריים גם הם רק בעזרת הטכנולוגיה הזו, שכן בלעדיה אדם אחד לעולם לא היה מצליח להשתלט על הנעת המכונה המסובכת. השימוש המפורסם ביותר, זה המגן על ילדינו היקרים יום וליל, הוא כנראה בשמרטפים המוברגים, שצורת פעולתם וקבלת ההחלטות שלהם מורכבת ומסובכת בהרבה מכל אוטומאט אחר. סיפורים מתארים גם מתנקשים מתוחכמים ממתכת שחורה, אך דבר כזה לא אושר מעולם על ידי הצבא. שימוש צבאי נפוץ נוסף הם במערכות כיוון ואיכון לתותחי קיטור.

שימוש נוסף, רב מעוף בהרבה, פותח על ידי יונה עצמו: הוא השתמש בהם, בעזרת עיני מנסרה בסיסיות, כדי לפתח מנגנון המכוון את מפרשי החום של הספינה אל הזווית האופטימאלית מול השמש.

שימושים אזרחיים נפוצים הם במערכי כריה ויצור, כאשר הם מטפלים לא רק בעבודה אלא גם מסוגלים להגיב למגוון רחב של תקלות ופגמים, דבר שבו מוחות המנגנון מתקשים.

כיום, כשהטכנולוגיה יותר זמינה וזולה, ניתן לראות אותה בצורה מאוד מוגבלת בידי אצילים גם בשימושים ביתיים, במשרתי פח למיניהם, שבעזרת מוחות הקריסטל מסוגלים לבצע מגוון רחב בהרבה של פעולות מאשר המודלים הישנים שהשתמשו במוחות מנגנון.