מערכת 11 הירחים
מתוך Wiki
מערכה של מגניבות, על מגניבים, ובמו"ד 4. המערכה רצה בתל-אביב, בהנחיית ערן אבירם, ובהשתתפות בן שלום, רועי געש, גיל ברגר ואייל נוי. הופעת אורח: אביתר אמיתי. תאורה: חגי הרצוג. על הקלידים: דויד ברגוב. מנהלה ומערכות ממסר: הרשות הבין לאומית למלחמה בדוורים.
תוכן עניינים |
רקע ותמה
המערכה מתרחשת על רקע סופו של העולם (שלא יגיע עוד רגע, אבל בבירור יגיע), ותעסוק לא מעט בגילוי שרידי אימפריות עתיקות, התמודדות עם שדים ותפלצות, וכן הלאה דברים מגניבים שכאלה. ולמנוע את סוף העולם, כמובן! WoW, פיינל פנטזי, המיתולוגיה ההודית ו-"סיפורי ארץ הדועכת" של Vance, מהווים את ההשראות העיקריות של המערכה הזאת. המערכה מתוכננת להמשיך עד לדרגה 20, לא 30. לנוחיות המשתתפים, אוסף דפי דמות ועזרים שימושיים למו"ד 4. כמו כן, ראו מוסכמות המערכה (11 הירחים).
הרעיון הבסיסי
11 הירחים מקיפים אלו את אלו בדרכים מורכבות. אין פלנטה מעבר להם; כל מה שיש הוא 11 הירחים, וכך תמיד היה. מעבר להם מצויה השמש, אלא שזו נראית פחות ופחות ככל שעובר הזמן. תופעה לא מוסברת בשם הערפילים הולכת ומתפשטת כבר מאות ואולי אלפי שנים, מעין עננים בצבעי ירוק-אפור שהולכים ומתפשרים ומכסים את השמיים שמעל 11 הירחים. השמש הולכת ונעלמת, הטמפרטורה הולכת ויורדת, ויש פחות ופחות אור מעשור לעשור. אלו הם ימיו האחרונים של העולם, בקרוב תעלם השמש לגמרי מאחורי הערפילים ותשתרר חשיכה חונקת שתביא לסופם של החיים. כולם יודעים זאת, ויודעים שאין דרך לעצור את הערפילים. תחושה כללית של אבדון וקדרות שוררת; הישגיה הגדולים של האנושות היו בעידני העבר, אין עוד למה לצפות בעתיד. אין טעם לתכנן לטווח הארוך, יש לעשות את מה שצריך כדי לשרוד ולהנות מהרגע כל עוד אפשר. כתות יום הדין הולכות ומתחזקות, כשאנשים נואשים פונים לשדים ולשטנים ועושים איתם עסקאות קודרות. העולם זקוק לגיבורים אמיצים, שלא יוותרו ויפנו דרך בחשכה, ויובילו את העמים לעתיד בהיר יותר!
פרטים נוספים
הקסמים רבי העוצמה ביותר הנמצאים בשימוש סדיר הם מעגלי השיגור (כמו בטקס Linked Portal), המשמשים למעבר בין נקודות מרכזיות בירחים. אלו הם שאריות מהעידנים הקודמים, והשליטים של העידן הנוכחי משקיעים בתחזוקה שוטפת ששומרת אותם במצב כשיר.
דרקונים הם יצורי אימה, מסוכנים להבהיל, ולמרבה השמחה גם נדירים. כאשר מגיע דרקון למרחב המוכר, הוא צפוי להשאיר אחריו הרס רב. נאמר שהדרקונים של ימינו הם תפלצות פראיות, צאצאים לשושלת אצילית (וקטלנית) של דרקונים מימי קדם, שנעלמו מן העולם ועוצמתם הכבירה איתם. וטוב שכך.
בתחתית 11 הירחים, בכיוון המוסכם כדרום, נמצאת מערבולת אדירה ששמה כבשן היסודות. מתחת לעננים הקודרים והסוערים ישנן ארצות שלמות של טיטאנים ויסודנים, תוהו שנותר מאז יצירת העולם. במרכזו של כבשן היסודות שוכנת השאול, גרעין של רוע טהור. משם מגיעים השדים, יצורים שכל רצונם הוא להשמיד. את כבשן היסודות ניתן לראות ביום בהיר (ואם הירח פונה באותו רגע לכיוון הנכון), כמערבולת מרובת צבעים ומשתנה תדיר. כאמור, אותה מערבולת נחשבת ל-"דרום" המוחלט, המוסכם בין כל 11 הירחים.
ארצות הפרא (Feywild) הן הצל שמטילה רוחו של העולם לכיוון הפריחה. זוהי ארץ מעבר לעולם היומיומי, מקום שבו רוחות הטבע והפיות דואגות לענייניהן המוזרים. זהו מקום מדהים ביופיו, אבל לאו דווקא סימפטי במיוחד או מזמין. זהו התבטאותו של הפוטנציאל: כאן נולדים חלומות ורעיונות, אבל לאו דווקא חיוביים.
הצלמוות (Shadowfell) הוא הצל שמטילה רוחו של העולם לכיוון הקמילה. זהו המקום אליו הולכות נשמות המתים שמסרבות להרפות לכבלי העולם ולהמשיך אל מעבר לכוכבים, המקום בו גוועים רצונות ותקוות. הוא לא מקום שלילי בהכרח, אך גם הוא לא בדיוק סימפטי. במרבית התרבויות רוחשים כבוד לשני העולמות הללו, ולרוב מגישים מנחות ליושבים בהם, כדי לפייס אותם.
המחוז שמעבר (Far Realm) נמצא מחוץ לחלל ולזמן. מרבצים מרוכזים של קסם, או תופעות אסטרולוגיות נדירות, עלולים לפתוח פרצים במציאות ולאפשר לתפלצות מרובות מחושים לפלוש לעולם. אין שם היגיון או סדר, רק טירוף.
גזעים
בני אנוש מצויים בכל מקום. נארת', האימפריה הגדולה האחרונה, שחלשה על חמישה ירחים, היתה אימפריה של בני אנוש, ולמרות שחלף מאז עידן שלם, הם עדיין מחזיקים ברוב עמדות הכוח בעולם.
חצאי האלפים נפוצים למדי, רובם חיים בקהילות וארצות משלהם. הם נחשבים לעם של בני אנוש, בעל מעמד זהה לזה של עמים אנושיים אחרים - וכמו כולם, יש לו מורשת ותיקה משלו.
הגמדים היו לפני עידנים רבים מאוד עבדיהם של הענקים והטיטאנים, והם עדיין נוטרים טינה. בעוד שרוב הגזעים לא מכירים את ההיסטוריה שלהם אפילו יותר מעידן או שניים אחורה, הגמדים שומרים על רישום מפורט של שושלות, אירועים, ומורשות. רישומים אלו נחשבים למקודשים, והם נשמרים בידי בלדרים כוהנים. לאורך העידן האחרון מצטמצת אוכלוסית הגמדים, ורבים מהם עזבו את ההרים ואת ההיכלים הריקים, בחיפוש אחר חיים חדשים במקום פחות עמוס בהיסטוריה, לחרוט את גורלם על לוח אבן חלק. גמדים אלו נחשבים בעיני רבים מהגמדים האחרים כמחללי קודש.
האלפים, שמוצאם מן האלדרין של ימי קדם, חיים רובם בקבוצות חצי-מיושבות וחצי-נודדות. רובן נחשבות לכמעט ברבריות בעיני הגזעים האחרים, עם קפריזות על גבול הסכנה: שבטי אלפים עשויים להופיע בארצות הספר כפולשים בוזזים, בעוד שאחרים יכולים להשתכן למשך דור שלם לצד מושבת גמדים או בני אנוש, כידידי נפש. יש להם חיי תרבות מפותחים בתוך עצמם, עם דגש על חופש אישי והחדרת אומנות בכל מעשה, יומיומי ככל שיהיה.
בני המחצית הם גזע סתגלני מאוד, שמאמץ לעצמו את מנהגי המקום. קהילות שלמות של בני מחצית שונות אלו מאלו כמו גזעים נפרדים: משפחת (כלומר, כמעט שבט) בני מחצית אחת עשויה עדיין לשמור על מנהגי באאל תוראת' ולחיות בקרב עיירת זדים מרוחקת, בעוד שמשפחה אחרת תסתער לקרב במיטב המסורת הגמדית, ביחד עם אחיהם הגמדים. ישנם אפילו בני מחצית שגרים כבר מאות שנים בעריהם המסתוריות של האלדרין, ופיתחו לעצמם גינונים מסתוריים לפחות באותה מידה. בני מחצית רואים עצמם כשייכים - תרבותית, אם לא יותר - לגזע ולמקום בקרבו הם יושבים, ולרובם אין סימפטיה מיוחדת לבני מחצית אחרים, שכן גם הם אינם מפרידים (לדעתם) מהקהילה בה הם גרים. קבוצות רבות של בני מחצית מסתובבות בעולם מבלי שהתיישבו במקום מסוים, ובדומה לצוענים, במקומות מסוימים מקבלים אותם ואת עליזותם בשמחה, בעוד שבמקומות אחרים רואים אותם כפגע.
האלדרין חיים על הגבול שבין מלכות הפרא לבין העולם. הם נחשבים ליצורים מוזרים ומרוחקים, מלאי הדר ושקטים, ומראהו של אלדרין מהווה בעיני רבים סימן רב השפעה (בדרך כלל, לרעה). אמונות תפלות רבות סובבות אותם. רוב עריהם של האלדרין אינן נשארות בעולם או במלכות הפרא באופן קבוע, אלא נעות בין השניים על בסיס אירועים מסטיים שונים, כגון זריחתו הלילית של ירח אחד, או תחילתה של עונת הסתיו בסימן ירח אחר.
זדים הם צאציהם של משפחות האצילים של באאל תוראת', אימפריה אגדית מהעידן הקודם, שקרסה בקרב אדירים מול אימפריית דמי הדרקון. רוב הזדים גדלים וחיים בשולי תרבותם של בני האדם, כדוגמת ערי מסחר מלוכלכות או במשפחות פיראטים או שודדים. מנגד, כמה משפחות הצליחו לשמור על תואר האצילות ועם השנים זכו מחדש במקומן לצד רוזנים וברונים, למורת רוחם של אלו (ושל נתיניהם של הזדים, שרואים אותם כשליטים שטניים).
דמי הדרקון הם שרידיה של אימפריה ששלטה לפני עידנים על מספר ירחים. התפשטותם הביאה אותם למלחמה בלתי נמנעת עם אימפריית הזדים המתפתחת, והקרבות בין השתיים החריבו ארצות שלמות. כיום ישנם ישובים מבודדים של דמי דרקון, במקומות מרוחקים ובמה שהיה בעבר מצודות צבאיות של האימפריה. מאחר ומוצאם של דמי הדרקון אינו מארת'ה או קאמה, הם נחשבים בעיני רוב (כולל עצמם) כחייזרים מתיישבים, בדומה לכמה גזעים ברבריים. בעיני רוב האוכלוסיה, דם דרקון הנראה מחוץ לישובו המרוחק הוא מראה מוזר וחייזרי בדומה לאלדרין.
ניתן לשחק גם Warforged (מחושל קרב), לפי הנתונים שמופיעים בעמוד ריכוז ההרחבות למהדורה 4. החבר'ה האלו הם שאריותיה של נארת', מאז האימפריה האנושית הגדולה אבד הידע שאיפשר לבנות אותם. ייתכן שהתעוררת רק לא מזמן באיזה כוך, או שמישהו הפעיל אותך, ואולי אתה כבר מאה שנה מסתובב באזור - לבחירתך.
דתות
האמונה באור היא האמונה הבולטת במקומות רבים בעולם. זוהי פילוסופיה הגורסת שיש לדאוג לשמירה על נשמה טהורה, באמצעות ביצוע מספר טקסים (אופיים המדויק משתנה ממקום למקום), ובעיקר שמירה על מספר דברות, הנוגעות לעזרה לזולת וחיי חברה תקינים. האמונה באור מקבילה לאמונה באראת'יס, פיילור ובאהמות, ומעניקה גישה לכשרונות תיעול הקדושה שלהם.
האמונה באבות, במסורת ובמורשת נפוצה גם היא במקומות רבים. אמונה זו גורסת שחוכמת הדורות נכונה וצודקת יותר מהמתרחש בימים אלו, שפעם היה טוב יותר ושיש לשמור על מה שנתנו האבות ולכבד אותם. אמונה זו מקבילה לאמונה במלכת העורבים, קורלון, איון, אבאנדרה, ומוראדין, ומעניקה גישה לכשרונות תיעול הקדושה שלהם.
אמונה נפוצה בקרב עמים פחות מתורבתים היא הסגידה לרוחות הטבע, עונות השנה, רוחות של לידה ושדות, וכן הלאה. במידה רבה, זוהי סגידה לישויות השוכנות במלכות הפרא וצלמוות. האמונה בטבע מקבילה לאמונה במלורה, סהאנין וקורד ומעניקה גישה לכשרונות תיעול הקדושה שלהם.
מעבר לכך ישנן כתות שדים (אסורות לפי חוק בכל מקום, אבל בכל זאת זוכות לפופולריות) ואמונות באלים מקומיים, במיוחד בישובים מרוחקים יותר.
קישורים נוספים
הריסות עתיקות, גזעים מוזרים, תופעות בלתי מוסברות ודרקונים, מחכים כולם ב-11 הירחים. האם תעזו לצאת לגלות אותם?! האם?!
