עריצה היא הלבנה - ישראל
מתוך Wiki
זירת ההתרחשות העיקרית של המשחק היא ארץ ישראל המורחבת לרבות סיני, השטחים, לבנון, עבר הירדן, הים, האומברה והעבר הקרוב והרחוק.
תקופת שחר האנושות
הזמנים הפרה-היסטוריים
ישנה סיבה טובה למה בני האנוש מפחדים מהגארו, בזמנים עברו כאשר בני האנוש רק החלו לפתח את החקלאות וביות בעלי החיים ראו זאת הגזעים משני הצורה כעלבון לגאיה ושיבוש סדרי הטבע התקינים. מספרי בני האנוש הגדולים הדאיגו את משני הצורה ואלו החליטו לפעול לשמירת אוכלוסיית בני האנוש בגבולות הגיוניים יותר. יותר מכל גזע אחר, היו אלו הגארו אשר דאגו לדלל את מספרי בני האנוש. מדיניות זאת אשר נמשכה במשך אלפי שנים נקראה האימפרגיום.
האימפרגיום הופסק לבסוף בלחץ של שבט ילדי גאיה אשר נוצר מתוך המתנגדים הגדולים של הנוהג הזה בשיתוף פעולה עם הנוקמות השחורות אשר תמיד ראו הריגה של ילדים כחטא בל יכופר וגם מי שלימים יקראו ה- Glass Walkers. הוא הופסק אחרי ששבטים אלו הראו לאחרים שהאימפרגיום רק מלבה את התולע ועוזר לו לגדול.
הדליריום הוא ההד הכי בולט של האימפרגיום, בני אנוש זוכרים בעצמותיהם את האימה שהטילו להקות המפלצות אשר פשטו על הכפרים הראשונים והרגו אנשים חסרי מגן ולעיתים גם נשים הרות או אמהות טריות וילדיהן.
הקמת הערים הראשונות
העת העתיקה
מימי הביניים עד למאה ה- 19
בשנת 1099 באו צבאות הצלבנים לישראל וכבשו אותה בשמו של ישו. איתם באו ערפדים אירופאים אשר כבשו את הארץ מידי הערפדים המקומיים והקימו את הנסיכות הערפדית הגדולה של ירושלים אשר הנסיך שלה עדיין שולט בירושלים בתחילת המאה - 21. יותר חשוב מכך להיסטוריה של הגארו, מסעות הצלב הביאו עמם את בני השבטים האירופאים אשר כבשו במהרה את הארץ מידיהם של ילדי גאיה אשר שלטו בארץ. הגארו הצלבנים חילקו בניהם את הארץ והשלל ובמשך כמעט 100 שנים ישבו כאן והותירו את חותמם בכל מקום. הגארו האירופאים הותירו גם את זרעם בין התושבים המקומיים ועל כן ניתן למצוא גורים אבודים מקרב שבטים אלו בין הערבים של החוף המזרחי של הים התיכון עד עצם היום הזה.
כאשר גרשו צבאותיו של סלאח-א- דין את הצלבנים נגמר עידן של שגשוג מבחינת הגארו בישראל. כמות הגארו בארץ לא שבה למספרים שהיו לה בזמן הצלבנים עד אשר קמה מדינת ישראל. בין המוסלמים היו גם גארו בני מספר שבטים אבל רוב אלו כבשו את הארץ ואז נסוגו בחזרה לארצות מולדתם. במהלך התקופות שאחרי גירוש הצלבנים החליפה הארץ ידיים מספר פעמים ובכל פעם פחת מספרם של הגארו.
בסופם של ימי הביניים נכבשה ישראל על ידי העותמנים אשר בניהם חיו גארו משבט אדוני הצללים. הם לא היו אדונים טובים במיוחד לישראל והארץ נותרה במצב מוזנח ושומם. היערות שפעם כיסו חלקים מישראל נכרתו ע"י העותמנים בהשפעת התולע ואוכלוסיית הגארו של ישראל עמדה על כמה להקות בודדות, חלשים מכדי לעצור את האוייב.
ראשית הציונות
בסיומם של ימי הביניים עמדה ישראל ברובה כשממה נידחת תחת האימפריה העותמנית. אוכלוסיית ישראל הייתה קטנה מכל הבחינות, בני אדם, גארו וכל שאר סוגי היצורים העל-טבעיים. הקיירנים הגדולים של פעם נותרו זנוחים. את המצב הזה פוגשים מספר גארו בעלי זיקה לעם היהודי אשר עולים לארץ מרוסיה במסגרת העלייה הראשונה. הגארו האלו, בני שבט כסופי הניבים משתלטים על המקומות הכי חשובים בארץ נלחמים בהרבה רוחות רעות שנותרו מימי הביניים, מנקים ומטהרים כמה מהקיירנים החשובים ומבססים את שלטונם.
גלי עלייה מאוחרים יותר מביאים לישראל גארו מכל השבטים, ואלו מתישבים להם ברחבי הארץ. כסופי הניבים אשר מבוססים כבר מרשים לבני השבטים האחרים לחיות בארץ אך שומרים בקנאות על הקיירנים שלהם. בימים שאחרי מלחמת העולם השניה מוקמת מועצת הזקנים של הגארו בישראל אשר חברים בה מנהיגי כל הקבוצות הגדולות בארץ והם אלו אשר מתאמים את פעילות הגארו בארץ. גם במועצה שולטים כסופי הניבים תוקף היותם השבט הגדול והמבוסס ביותר. האלפא של כסופי הניבים הוא גם לרוב מנהיג המועצה.
ישראל של ראשית המאה ה-21
בערוב השנים נחלש כוחם של כסופי הניבים בישראל, מספרם קטן, האחיזה שלהם בקיירנים הכי חשובים נחלשת והצעירים כבר לא נאמנים למסורות הישנות. המחסור באנשים גורם לאחיזה חלשה בקיירנים שתפס השבט יותר ממאה שנים קודם לכן. מנהיגם הגדול, אחרון דור החלוצים, ראש וראשון לכל הגארו בישראל, עומד למות בקרוב ועימו יבוא גם סופה של תקופה שלמה.
כיום קיימות בישראל מספר קבוצות נפרדות של גארו. הספטים השונים קטנים יחסית ובנויים לרוב סביב בני שבט אחד או שניים אשר התאגדו למען מטרה משותפת, בדרך כלל שמירה על טריטוריה כשלהי. לרוב הספטים הללו אין קיירן ואין את כמות הגארו הדרושה לעשות משהו מלבד שמירה על שטחם. המלך של כסופי הניבים החזיק פעם בכוח להשליט את מרותו על הקבוצות האחרות אך זמנים אלו נגמרו לפני כמה עשורים. במקום הסמכות של המלך קיימת כיום מועצת הזקנים בה חברים נציגי כל הקבוצת והספטים החזקים יותר בארץ ואלו מנווטים את הפעילות המשותפת של הגארו בישראל. הפילוג והשוני הגדול בין חברי המועצה הביאו לכך שהגארו בישראל לא פעלו במשותף מאז קום המדינה. יתרה על כך, לאחרונה חזרו להופיע בישראל גארו ממוצא פלסטינאי אשר לא מקבלים בכלל את מרותם של הגארו היהודים.
גארו בעלי שם
הגארו הבאים תפסו לעצמם שם בקרב בני מינם. מרבית הדמויות אשר מסתובבות בחברת הגארו יותר משנה (זמן מספיק לעבור את טקס החניכה) שמעו את שמם בהקשר כזה או אחר.
יאיר בן דוד
מלך כסופי הניבים של ישראל וראש וראשון ללוחמיה של גאיה בישראל. בן דוד הוא בין האחרונים לדור המייסידים של קהילת כסופי הניבים בארץ ועל כן זקן מאוד. בשנים האחרונות קפצה עליו הזקנה וכוחו כבר לא כשהיה פעם. עדיין איש לא ניסה לאתגר אותו לקרב על המנהיגות משום שליטתו המוחלטת בקיירן של גשרי הירח. ליאיר יש שלושה ילדים גארו אך אף חד מהם לא נראה בארץ בשנים האחרונות.
אמברוסה
שם מעשה: הולך בדרכים לא סלולות
שבט: הנוודים הדוממים
מולד ירח: גאליארד
סוג: הומיד
שחקן: ארם
אחד הבודדים שנותרו בארץ ישראל מספט צוענים שעלה ארצה בעליה החמישית. הצטרף למועצת הזקנים של הגארו לאחר שאביו (המנהיג של אותו ספט) הלך לעולמו כשנתיים לאחר המסע הקשה לארץ. ברבות השנים, אותו ספט הפך אט-אט ללהקה של כשבעה אנשי-זאב (רובם כאלו שהצטרפו בעשרים-שלושים השנה האחרונות) וכשלושים קינפולק. אמברוסה הינו אלפא מאוד משונה ללהקה מאוד מוזרה - אין לו או ללהקתו טריטוריה קבועה, אך ניתן בדרך-כלל למצוא אותם בירידי אמנים, שווקים שונים ופסטיבלי שאנטי. למרות שרוב הצוענים כבר עזבו את הלהקה, אופי הלהקה ואופיו של אמברוסה עצמו עדיין צוענים במהותם. לרוב, אם נעלם לאיש-זאב פריט רכוש כזה או אחר, אמברוסה ולהקתו ידעו היכן למצוא אותו - לרוב, הם כבר מצאו אותו. לפעמים הם אפילו יסכימו לא לקבל תשלום בעד החזרתו. אמברוסה עצמו ידוע באופיו המציק ובהלך רוח מטריד באופן כללי. אין לו כבוד לדבר מחוץ ללהקתו, הוא רועש, הוא וולגרי והוא זונת תשומת לב. הוא רואה עצמו כמספר הסיפורים הטוב ביותר בארץ, ובדרך-כלל ינצל כל הזדמנות להדגים את העניין - למעשה, קשה מאוד להוציא ממנו כל אינפורמציה שהיא ללא סיפור שמחובר אליה (קשור או לא).
יעקב ליברסון
ידוע בשם *המאתר, מקבץ הגלויות אל הארץ הקדושה*. דמות רבת פנים שמות ופעלים: פעיל הסוכנות היהודית, איש הקרן הקיימת, מבקר במערכת המשפט והחוק, ועוד.
למעשה, אפשר להאשים אותו רבות בערוב הרב והמגוון של הגארו בארץ, שכן חלקים נכבדים מחייו בילה במעקב ואיתור גארו בסכנה, וסיוע בהעלאתם לארץ, יישובם בה, והצגתם בקהילה.
השמועות על מקורו מגוונות ומרחיקות לכת עד ראשית המאה הקודמת, כנראה בשל העובדה שטרח רבות לטשטש בין בני האדם את עקבותיו ומקורותיו, אך בקרב הקהילה תמיד היה ותמיד יהיה יעקב ליברסון. בקהילה תמיד נראה בכל הכינוסים אליהם הגיע לייד המדורה כדמות רגועה וטובת לב הקשובה בריכוז לכל הנעשה סביבה. הוא ידוע בשל סבלנותו, ליברליותו, הדיסקרטיות שלו ורדיפת הצדק שלו, ופעמים רבות שימש כבורר.
סופה
שם מעשה: משנה גורלות ישנים
שבט: פיאנה
מולד ירח: לבנה מלאה
גזע: ילידת זאב
שחקנית: ג'יין
סופה היא הלוחמת הצעירה, אך הכשרונית עד מאוד, של להקתו השנויה במחלוקת של אמברוסה. היא החלה להראות בקרב הלהקה לפני כחצי יובל. כאשר היא משולהבת בקרב או לחילופין מעורפלת באלכוהול היא נוהגת לילל על דם המלכים והמשוררים העתיק הזורם בעורקיה, ועל ליבו של פיון הפועם בחזה. ישנו מי שמתייחס לכך ברצינות. לסופה יש שלוש אהבות – סקס, קרבות ואלכוהול. לאו דווקא בסדר הזה. היא בעלת תשוקה עזה לקרבות, אופטימיות רבה לגבי תוצאותיהם, ורגישות יוצאת דופן למאפייניהם האסתטיים. סופה מכירה בזכות קיומם של בני אדם, אך אין לה רגשות מיוחדים כלפיהם. כלפי המצאתם הגאונית אותה הם מכנים בשם "אלכוהול" יש לסופה מקום חם בלב, והיא נוהגת להנות מזו הרבה, וכל הזמן. בגלל היותה לוחמת חביבה ביותר, סופה שמחה לחלוק את אהבתה לקרבות ולאלכוהול עם חבריה לאומת זאבי-האדם. אהבתה השלישית שמורה לזאבים בלבד. גם באהבה זו סופה משקיעה את מיטב זמנה, וזו העלתה פירות רבים, שנוהגים לרוץ ברחבי הארץ. שניים מהם אף השתנו באופן שצירף אותם לחברת הגארו הישראלית, אך הם לא נראו בשנים האחרונות.
אתם מכירים את סופה אם... 1) ביקשתם סיוע בקרב כנגד אויב משותף של אומת הגארו 2)חיפשתם שותף למסע ציד בצורת הזאב שלכם, או לערב של שתייה 3) אתם בעלי טריטוריה בתחום שמורות הטבע בארץ או בקרבתם, או רגישים במיוחד לקרובים בקרב הזאבים. 4)חבר להקתו של אמברוסה פגע בכבודכם, רכושכם, שמה הטוב של אמכם וכו', ודרשתם להגן על אלו בקרב הוגן.
ג'סטיס הולך חרש
שם מעשה : משאיר עקבות מדממים בחול
שבט: הנוודים הדוממים
מולד ירח: פילודוקס
סוג: לופוס
שחקן: שיינפוקס
ג'סטיס הוא דמות מוכרת בארץ לכמעט כל אנשי הזאב. כל מי שנמצא יותר מעשר שנים חייב היה להיתקל או לשמוע על איזושהיא שטות שהצועני הזה עשה. מדי פעם ג'סטיס מוצא דרך חדשה ומקורית לפגוע לכוחותיו של הווירם, אבל בדרך כלל הנסיון מסתיים גם במטרד משמעותי למספר מאנשי הזאב של ישראל. פעולות כמו זיוף פעילות על-טבעית והצבת מארב לסוכני ווירם שבאים לרחרח או הפצת חפצי קסם מקוללים (או סתם מנוטרים בידי רוח מעקב) כך שהווירם יגיע אליהם ראשון. בסופו של דבר, הסיבה שכולם מכירים את ג'סטיס היא שהוא הרבה יותר טוב במציאת צרות, מאשר בפתירתן, ויותר מפעם אחת הוא הביא את הצרות עימו לפתחם של אחרים.
ג'סטיס הוא חבר בלהקתו של אמברוסה ותמיד נמצא צעד אחד רחוק יותר מהשפיות מאשר שאר חבריי הלהקה. כל מי שמכיר מספיק שמועות יודע לספר שרבים מחבריי הספט הצועני (לשעבר), שונאים את ג'סטיס, וטוענים שהביא בצורה כזו או אחרת למפלתו של הספט של הספט הצועני בגרמנייה. האשמה והאימה שנפילת הספט ומלחמת העולם השנייה השאירו בג'סטיס ניכרות בעיניו עד היום.
נעמי גיא
שם מעשה: מדריכה בשבילי הנצח
מולד ירח: Theurge
סוג: הומיד
שחקנית: דפי
נעמי היא ביתו המאומצת של יעקב ליברסון ומתשייכת ללהקת הצוענים של אמברוסה. למרות שהיא חיה עם הצוענים במשך כל חייה, היא ניחנה במעט יותר דיפלומטיות מאשר רוב חברי הלהקה, וסביר להניח שהיא האדם (גארו/זאב) שעדיף לפנות אליו במקרה וצריך לטפל בעניינים שדורשים טיפול מעט יותר עדין. נעמי עובדת ביום יום כמדריכת טיולים ועל כן סביר שהגיעה למחוזותיהם של רוב הגארו בארץ בשלב זה או אחר. כשאמנית צעירה, לנעמי אין הרבה ניסיון בתחום הדיבור עם הרוחות, אבל היא מתמחה בריפוי ובעשבי מרפא ומעולם לא סירבה לעזור לאף אחד, אויב או ידיד, בשעת מצוקה. לרוב הרושם שנעמי משאירה אחריה הוא של צעירה שקטה, נחמדה, תמיד מוכנה לעזור ושיש בה משהו מאוד מוזר שאי אפשר לשים עליו את האצבע.
אוטקאטה אורדהווה מוקהה - Utkata Urdhva Mukha
Stargazers,lupus,Theurge שחקן: איל אולבסון
מוקהה הוא זאב ממוצא רוסי שעלה לארץ-ישראל וחי בה כבר יובל שנים. את שנותיו המשמעותיות ביותר כתלמיד ומתמחה הוא עבר במזרח הרחוק בקרב חוכמת ותרבויות המזרח שהשאירו עליו חותם ברור. (שם גם קיבל את שמו) הוא מנותק מהתרבות האנושית ואינו מעורב יותר מידי בעינינים פוליטיים באומת הגארו. הוא צולע מעט ותמיד הולך עם מקל הליכה. ממעט לדבר על עינינים שאינם פילוסופים ו\או מהותיים (לו או לבן שיחו). הוא נכון ללמד כל אחד שמעוניין ללמוד את טיבעו האמיתי, את האמת הטמונה בגאיה והטקסים המסורתיים. נכון להיום יש לו מספר קטן של תלמידים מלהקות שונות. יש שרואים בו זאב מוזר, מכיוון שהשלוה ששורה עליו תמיד מנוגדת למה שרבים יצפו מהטבע הפראי של הלופוס. יש האומרים שהוא חי יותר באומברה מאשר בעולם החיים. מוקהה הוא הזאב הקרוב ביותר לעולם הרוחות הידוע באזור ישראל. ובין היחידים המחזיקים בידע המטודולוגי לטקסים המסורתיים. בעבר היה מעורב יותר בפוליטיקה השבטית, ואם חלוף השנים צורף למועצת הזקנים של הגארו באזור.
מנחם סגולובסקי
שחקן : אין
ירח מלא, סילבר פאנג, הומיד. שם מעשה: "משמיד המרקדים"
מנחם הוא לוחם רב מעללים והיה יד ימינו של המלך במשך תקופה ארוכה הוא עלה לארץ ב1887. הוא היה שרוי עמוק בתהליך היצירה של מדינת ישראל והוא ציוני נלהב, היה מעורב ברוב מערכות ישראל הקמת צה"ל, פעילות נרחבת במחתרות, לחימה ביוצריי תולעת ועוד. הוא איש בעל ניסיון וסיפוריו ממלאים מדורות שבט בכל הנוגע למלחמה על הארץ. באמצע שנות ה-70 הפסיק מנחם את פעילותו הפוליטית והצבאית בארץ ישראל והוא נראה מעט מאוד בארץ. ותיקי הארץ יזכרו אותו לטובה או לרעה תלוי מי מדבר. אבל לא יהיה גארו אחד שלא יזכור אותו במלא הכבוד אשר צבר בארץ. מנחם הוא בן דודו של יאיר בן דוד, כמו כן נחשבים בני משפחת סגולובסקי כצאצאים ישירים של יורוסלב החכם.
שמעון סגולובסקי
שחקן :דורון צור
ירח מלא, סילבר פאנג, הומיד.
שמות מעשה: "ילד לילות חשוכים", "ציפורן שלופה בערבה", "אורב אויבי המלך"
מאז היותו צעיר זכה לכינוי "ילד לילות חשוכים" עקב כניסתו לעולם אנשי הזאב באלימות. הוא מהווה מזקני השבט של הארץ הישנה וכיום הגארו הפעיל היחידי מהתקופה ההיא. הוא שומר קשר עם חבריו ללהקה שהייתה בנהגת אביו בימים הטובים של הארץ. ירש את תפקיד שומר ראש המלך מאביו באמצע שנות ה-70. הוא דמות מוכרת בארץ ובעל קשרים. הלוחם המנוסה כפי הנראה למד רבות מאביו והוא מטיל אימה באויביו. יש ויאמרו כי אין שני לו בארץ, ויש ויאמרו שהוא מדור שאבד עליו הקלח. בנו של מנחם סגולובסקי. בני משפחת סגולובסקי נחשבים כצאצאים ישירים של יורוסלב החכם.
ד"ר ליאת אשתרי
שחקנית: ענת
שמאנית, הנוקמות השחורות, בת אנוש.
שם מעשה: מצמיחת הקוצים
פתולוגית באבו-כביר. מסייעת לגארו אחרים לשמור על הרעלה, בכך שהיא מסירה מגופות סימנים של הרג ע"י זאב עובדת רבות מול צה"ל. ידועה כמדענית מוכשרת מאוד וכגארו נורמטיבית ומוסרית.
אינאנה שרה-את-החוק
שחקנית: לאורה
בת אנוש, גאליארד, הנוקמות השחורות.
חברה במחנה הFreebooters של השבט, שליחה, חוקרת, היסטוריונית, ציידת אוצרות ושומרת קנאית על המסורות והחוקים של הגארו עד הפרט הקטן ביותר . ידועה בכך שהצליחה, בעשרים וחמש שנה מאז השינוי שלה, להיות בכל קיירן בעולם שאליה נתנו לה להיכנס, ובעוד כמה שלא הייתה אמורה להיכנס אליהן. ישראלית במקור אבל נמצאת בדרכים כבר שני עשורים, חוזרת הביתה מדי פעם כדי לספר חדשות.
וורטן
שחקן: יונתן אמיר
שם מעשה: נוטר בעולם הרוחות
שמאן מסתורי משבט האוקטנה. משארים שהוא אחד מגדולי השמאנים בארץ אבל לא ניתן לדעת מאחר והוא נמנע מקשר עם רוב הגארו למעט חברי הספט של אזור השרון. וורטן נמצא בישראל רק עשור שנים ולא ידוע מה הביא אותו להשתקע דווקא בישראל. כן ידוע שהוא מעביר את חלק מזמנו כאן בחינוך כמה מהגארו הצעירים של הספט של השרון.
איאן או'ריילי
בן אנוש, Ahroun, הפיאנה. שחקן: גל ברקאי
איאן הוא Ahroun משבט הפיאנה. ממוצא יהודי ועלה לארץ מאירלנד לפני חמש שנים, לא רבים יודעים מה הטרגדיה שהשאירה אותו בדירוג ההתחלתי לפי הסדר החברתי של הגארו אך הוא בעל ידע רב בחברה ובהיסטוריות של השבט שלו ושל שבטים אחרים. הוא עדיין צעיר יחסית ומנסה להשיב את כבודו האבוד. ישנם הוקראים לו איאן לה פיי שכן ידוע שהפיות נותות לו חסד גם כאשר הן לרוב בלתי צפויות אפילו כלפי פיאנה אחרים.
הוא לא נוטה ליהירות רבה אבל לא נותן לאיש להתנשא עליו, מוצאו נאצל וחלק מהסיפורים אומרים שהוא נושא את פניו של פיון עצמו. מעטים יגישו לו עזרה מרצונם, אחדים עשויים להתנכל לו, אבל מתי מעט ינסו לפגוע בחברי הלהקה שלו או בו, בן דודו של ה Ard Righ , מלך הפיאנה, ברון מק'פיון.
סחטפ-טאווי
שבט: הנוודים הדוממים
מולד ירח: ראגאבאש
סוג: הומיד
שחקן: תום גפן
סחטפ-טאווי (או בקיצור, סח), אינו בעל שם או בעל ותק מרשים; מה שיש לסח, זה מוצא מאוד מכובד (לטענתו, לפחות). סח הגיע עם אמברוסה, בסוף שנת 1999, כשלא ידע מילה בעברית, נשאר לכמה חודשים ועזב עם אמברוסה. כשחזר בשנת 2004 (בלי אמברוסה), ידע עברית על בוריה. סח נשאר בישראל עד היום (להוציא ביקורים קצרים בחו"ל), ולא ממש התערב בשום דבר (אלא אם כן שאלו אותו). באופן כללי, סח יצור שקט ומלנכולי, שאם רואים אותו, זה יהיה בדרך כלל בחברת הצוענים, יושב בצד ושותק בזמן שהם רוקדים ושותים.
למי שיצא מעט להכיר את סח, נראה שזו האסטרטגיה החכמה בשבילו לשתוק... כשהוא מדבר, למרות שבדרך כלל הוא מדבר על נושאים שיש לו הבנה בהם, סח בדרך כלל מתנשא ויומרני. למרות גילו הצעיר, הוא חונך וגדל בין "דמו של אנופו", להקת הנוודים האחרונה במצרים (ככל הנראה) ומרשה לעצמו הרבה יותר ממה שאיש זאב בן גילו היה. למרות אופיו המתבודד, במשך ארבע שנים בארץ, סח הספיק לחטוף מכות ממספר אנשי זאב, ולברוח ממספר גדול יותר... מדי פעם סופה (הדמות של ג'יין) הגנה עליו.
יצחק צבי
בן אנוש, Philodox, סילבר פאנג. שמות נוספים:"רוצח אחיו" שחקן: ליאור בוך
יצחק צבי הוא פילודוקס משושלת עתיקה של הסילבר פאנג. הוא נושא את שם משפחתה של אמו האנשוית בגלל שלא קיבל אישור להשתמש בשם אביו. לפני כמעט חמש שנים יצחק הזמין את אחיו הצעיר לדו-קרב עד המוות או קניעה שהם נלחמו על הקלייב המשפחתי ועל תואר היורש של אביהם. במשך הקרב יצחק איבד את עינו כאשר נתן לאחיו פתח להיכנע ואחר כך בזעמו הוא הרג את אחיו. אלו ששפטו את הקרב טוענים שהגארו הצעיר לא נכנע אבל עדיין יש רבים שסבורים שאילו הייתה לו הזדמנות הוא היה עושה זאת.
יצחק נוטה לדחוף את האף שלו לעניינים שאינם שייכים לו אך תמיד הוא עושה זאת בנימוס ולפחות נראה שהוא מפסיק אם מבקשים. מי שינסה יגלה שיצחק תמיד מוכן להושיט יד עוזרת לגארו אחר אבל זה בא במחיר מעורבותו בכל הפרשה כיוון שיצחק הוא גארו של הכל או כלום.
גיא וייסמן
"אל מגור", לוחמת של שבט פנריר, מנהיגת להקת "מי מרום", ממגיני טריטורית עמק החולה.
שחקנית: ליה
גיא משתייכת לקו הדם משבט הפנריר, היושב בעמק החולה מאז שנות ה- 40 של המאה ה- 20. סגירותם של יושבי העמק הובילה לכך ש"אל מגור" אינה מוכרת כל כך מחוץ לגבולות הטריטוריה הפנרירית, כמו רבים משאר תושבי הטריטוריה. פתיחתו של הקארן לאחר מותו של המלך בן דוד לשבט כסופי הניבים הוציאה את גיא לחברת אנשי הזאב. כיום היא החברה הצעירה במועצת הזקנים של אנשי הזאב, ונראית כאשת זאב דוגמטית ולא נעימה.
קונור
שם מעשה: שחיין אפור (שקט כמו סערה)
שבט: נולד כפיאנה, נחשד כאדון צללים
מולד ירח: חצי ירח
גזע: יליד זאב
שחקן: שי בלכמן
קונור הגיע לארץ מאירופה לפני כ15 שנה מצפון הארץ ולקח על עצמו את גידול אוכלוסיית הזאבים בגליל, דאז במצב ירוד. נודע כזאב מתבודד שאינו יוצר קשר עם אוכלוסיית הגארו, סובל מאמנסייה לגבי עברו. הגדיר לו וללהקות הזאבים שלו טירטורייה שמקיפה בטבעת את גלגל הרפאים, ונודע כמגן הדוב וחברו. לקראת פתיחת הקאירן קונור התחבר עם אוכלוסיית הגארו ונראה בעיקר בחברת גורים וחברי שבטו. הוא מחזיק מעצמו מגן וחבר קרוב של קראנצ'י ודר אצלו כאשר בעיר. כיהן כשומר הקאירן תחת מגינת הקאירן דאז, סופה. דובר אנגלית, אך משתמש בפטיש תירגום, יודע מעט עיברית.
אתרים חשובים בישראל
הקיירן של גשרי הירח - הקיירן הגדול של פארק הירקון
כבר כמה אלפי שנים שקיים בישראל קיירן גדול ומרכזי בנקודת המפגש בין האיילון והירקון במקום בו עברה דרך הים העתיקה. בנקודת מעבר מיסטית זאת קל יותר לפתוח דרכים קסומות. האומברה והעולם המציאותי נפגשים בשטחו של הקיירן והופכים לאחד דבר אשר מאפשר אינטראקציה חופשית (כולל מגע פיזי) עם רוחות. האגדה מספרת שבקיירן זה נפתחו גשרי הירח הראשונים ועל כן שמו.
בשנים האחרונות של המאה ה- 19 כבשו כסופי הניבים את המקום מידי מי קדחת, רוח תולע חזקה אשר השתלטה עליו. מאז שלטו כסופי הניבים במקום ולא התירו לאיש להיכנס לקיירן החשוב הזה.
גלגל רפאים
גלגל רפאים (בערבית: رجم الهيري, בתעתיק לעברית: רוג'ם אל הירי, או בתרגום: תל חתול הבר) הוא מעגל אבנים ומונומנט מגליתי עתיק הנמצא ברמת הגולן, בקרבת מושב יונתן וכ-16 קילומטרים מזרחית לחופה הצפוני של הכנרת, במרכז מישור נרחב המכוסה מאות דולמנים. בקרבת המקום נמצא יישוב קדום מתקופת הברונזה הקדומה.
האתר בנוי כקומפלקס העשוי מיותר מארבעים ושתיים אלף אבני בזלת המסודרות במעגלים. במרכז האתר בנוי תל אבנים בגובה של כ-5-6 מטרים, המוקף מספר שכבות מעגליות של מצבורי אבנים. חלקן יוצרות מעגל מושלם וחלקן פתוחות. היקפה של החומה החיצונית ביותר קרוב לחצי קילומטר וקוטרה הוא יותר מ-150 מטרים. ככל הנראה נבנה גלגל רפאים לקראת סוף התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל וחוקרים מעריכים שגילו בסביבות 4,000-5,000 שנים.
למעשה, מקור הגלגל עתיק עוד יותר – בזמן מלחמת הזעם נאבקו אנשי הזאב (גם) באנשי הדוב. לפי אגדה עתיקה ששימרו גאליארד של הפיאנה, אתר הגלגל הוא מקום בו נערכה מלחמת חורמה בין זאבים לדובים, והדובים הובסו בעודם עוסקים בטקס מיסטי כלשהו, והושמדו; רוחות הדובים המתים נשארו במקום ויצרו את המקווה המיסטי שנודע בתקופות מאוחרות יותר כגלגל רפאים. על-פי מסורת הדובים, הדובים ניסו שלוח את גוריהם למקום מבטחים, אך הגארו לכדו את הגורים ואת המלווים שלהם באמצע מישור גבוה ברמת הגולן ותקפו, וטוטם הדוב פעל בעוצמה בכדי להציל את הגורים, ומתוך מעשיו נוצר גלגל רפאים .
בעברית נקרא האתר "גלגל רפאים" משום שעל פי המקרא היו תושביו הקדמונים של אזור הבשן - הגולן המודרני, שבו שוכן האתר, עם של ענקים שכינויים המקראי היה "רפאים". בשל כך, לדעת אנשים דתיים מסוימים, נוצר המקום על ידי ענקים, ומהווה הוכחה לפעולתם של ענקים באזור, כפי שנכתב בתנ"ך. מקורו של המונח "גילגל"' או "גלגל" הוא הצורה המעגלית של האתר.
יש ממש בשם – דובים הקימו את התל, והתושבים האנושיים של האזור ראו אותם במלאכתם – לעתים בצורת דוב, ולעתים בצורת הולכי-על-שניים ענקיים - וכך קיבל המקום את שמו. בעוד שהדובים בנו את התל, בני-האדם בנו את מעגלי האבנים דורות רבים לאחר מכן, כתודה לדובים, אשר העניקו להם מרפא והגנה והדרכה.
בעוד שהשם העברי ברור, ממש לא ברור מדוע בערבית נקרא המקום תל חתול הבר. אולי הדובים יודעים.
בגלל גיל המבנה ופגעי הטבע ששחקו אותו והרסו חלק ממנו, אין ייעודו של המבנה ברור לגמרי לחוקרים, והדעות חלוקות לגבי שימושו המקורי. למרות זאת, יש עובדה אחת שעימה מסכימים כל החוקרים: בזמן כלשהו בהיסטוריה שימש האתר כמקום פולחן להתכנסויות שבטיות או חברתיות כלשהן.
במרכז המבנה, במעגל הפנימי ביותר, הדולמן, נמצא קבר עתיק מאוד מלא בתכשיטים וחפצים יקרים. הקבר מתוארך בערך לסוף האלף השני לפני הספירה. המבנה עצמו קדום יותר מהקבר, כך שגם אלו שבנו את הקבר וטמנו בו את האוצר אינם בוניו המקוריים.
הקבר שייך למסורות הדובים. יתכן ששם נקברים הדובים השומרים על התל, אך הדבר אינו ודאי. ידוע כי מזה אלפי שנה יש בתל דוב; הדובים שומרים על המקום הזה חרף כל קושי ובכל מחיר. כמוכן ידוע כי למרות שהדובים נוטים להתבודד, אזי מאז ומעולם הם נכונים להושיט כף מרפאה למשני צורה: כישוריהם של מרפאי התל כוללים ריפוי פצעים, הצמחת ושיקום איברים כרותים, ריפוי מחלות, הפגת רעלים וארס-תולע, התרת קבעונות-אורג, משיכת כסף מתוך פצעים ואף טיהור של אדמות ונהרות מרעל וזיהום. ישנן עדויות אמינות על כך שמרפאי הדוב מסוגלים לרפא פומורים ואף להחזיר את המתים לתחייה. למעשה, על פי מסורת הדובים, סירובם למסור סודות אלו לאנשי הזאב היווה את העילה למלחמה כנגדם בימי מלחמת הזעם/הבושה.
עמק החולה
לסקירה על הפן הגיאוגרפי, הטבעי, והאנושי של העמק, ניתן לעבור לקישור הבא- עמק החולה.
לסקירה על ייבוש החולה מהזווית האנושית, ניתן לעבור לקישור הבא- ייבוש ושיקום אגמון החולה .
סקירה היסטורית מהזווית של אנשי-הזאב:
בסוף שנות ה- 30 של המאה ה- 20, הגיעו לארץ מספר אנשי זאב משבט הפנרירים ובני משפחותיהם במסגרת העלייה החמישית. העולים נשארו בכרכור השנים 1940-1945, כאשר בני המשפחות עברו תקופת הכשרה ואנשי הזאב חפשו טריטוריה מתאימה להתיישב בה. לבסוף, החליטו הללו על עמק החולה, והקימו בצוותא עם בני משפחותיהם את קיבוץ "להבות הבשן", שהינו עד היום מרכז ההתיישבות של משפחות אנשי הזאב משבט הפנריר.
כבר בהתיישבותם ידעו אנשי הזאב כי מצפה להם מאבק על פני הטריטוריה שלהם. ביצת החולה הייתה מקום גידול ליתושים נושאי קדחת שפגעו בהתיישבות בסביבה. יישובי האזור חמדו באדמות שעליהן ישבה הביצה והם האמינו כי לאחר ייבושה הם יוכלו להסב אותן לאדמות חקלאיות עשירות. התוכנית לייבוש ביצת החולה קבלה אישור עוד לפני הגעתם של אנשי הזאב בשנות ה- 30, ואנשי הזאב יצאו לנסות לעצור אותה מתוך ידיעה על חוסר האיזון האקולוגי שהדבר יגרום. הם ניהלו מאבקים במנדט הבריטי ובאנשי מפתח ב"חברה להכשרת הישוב", שפעלו מתוך בורות וזדון. מצד שני, הם לקחו חלק במאבק על גורל המדינה הצעירה, בהיותם ציונים נלהבים.
בשנת 1950 קרה אסון כלשהו בטריטוריה- לא הרבה פרטים ידועים על המאורע, אך שמועות טוענות כי הפנרירים נלחמו ברוח חזקה מאד, וכי במאבק זה נהרגו רובם ואף מספר לא מבוטל של בני משפחותיהם. בעקבות החלשות הקבוצה, נפתח חלון הזדמנויות לבני האדם וגורמים זרים אחרים והם פצחו במרץ בייבוש הביצה. כאשר אנשי הזאב התאוששו מהמכה שפקדה אותם, כבר היה מאוחר מדי, וכל מה שהצליחו להציל היה שמורה קטנטונת.
שיקום החולה הפך למטרה נעלה בעיני אנשי הזאב, אך היו להם מלחמות רבות לנהל, ופרויקט מסדר גודל שכזה דרש משאבים רבים. בשנות ה- 70 של המאה ה- 20 התיישבה בקרבת מקום להקה קטנה של צופי הכוכבים, ואותה להקה נכנסה לעימותים עם הפנרירים מסיבות לא ברורות. השמועות טוענות כי הרקע לעימות היה אותה רוח חזקה בה נלחמו הפנרירים בעבר ואי הסכמה בין הקבוצות לגבי הדרך לנהל את המאבק לגבי עתידה של החולה. כמו תמיד, הסכסוך רק גרע מיכולתם של הצדדים להיאבק באויבים האמיתיים של אנשי הזאב.
עם זאת, לאחר שנים ארוכות, בשנות ה- 80 של המאה ה- 20 התחילו אנשי הזאב לראות מעט ברכה בעמלם, ובשנות ה- 90 החלה לצאת לפועל התוכנית לשיקום אגמון החולה. שנים אלו היו קשות מאד, ואיומים על התקדמות הפרויקט הגיעו על כל צעד ושעל. בשנת 1995 תוכנית ההבראה כמעט והוקפאה בשל בעיית מימון וחוסר רצון להפניית משאבים למטרה זאת. אנשי הזאב גילו כי מאחרי מכשול זה עומדים גורמים עוינים שרצו להשאיר את המצב כפי שהוא, אך הפנרירים הצליחו לגבור גם על משוכה זו, ובשנת 1998 רשמו לעצמם ניצחון קטן ומתוק ותהליך הצפת העמק והקמת האגמון החל.
מאז ועד היום מגנים הפנרירים על עמק החולה ועל האגמון בפרט, ומנהלים מאבקים מתמידים לשמור על חיות הבר באזור ולמנוע מבני האדם להרוס מחדש את שנבנה. בתחילת שנת 2008 התרחש באזור מאורע קשה נוסף. גם הפעם הפרטים אינם ברורים, אך ידוע כי אותו מאורע גבה את חייהם של מספר של פנרירים ושל צופי כוכבים. האם שני השבטים נלחמו באותו גורם או שמא לחמו איש ברעהו? אין הדבר ידוע, אך הסכסוך בין השבטים במקום הסתיים, ובאזור הוקמה להקה חדשה, הממשיכה את מסורת ההגנה על העמק וקוראת לו "בית".
דיזנגוף סנטר
הקניון השני של ישראל הוא גם הקרקע הכי נייטראלית בכל מרחב ישראל. עוד כאשר נבנה המקום הוא קודש ע"י מספר קבוצות על טבעיות כנקודת מפגש נייטראלית שבה אין להילחם. במקום זה ניפגשים ראשי הקבוצות דנים וסוחרים זה עם זה. הקסם של המקום מונע אלימות, משכח התפרצויות של פרנזי ולא מאפשר הכנסת כלי נשק. הקסם בדיזנגוף סנטר פועל רק בתוך רחבי הקניון ומגרש החניה שלו אבל מרבית הקבוצות הפועלות בארץ מכבדות את המקום ונמנעות מפעילות לוחמנית גם ברחובות הסמוכים ובכיכר דיזנגוף.
ירושלים : העיר העתיקה
ירושלים הייתה תמיד מקום של הדר וקסם, מסתורין וסוד, עוצמה ואבן. אנשים רבים לא מבינים את ירושלים, את צורותיה הרבות והכוחות הרבים הטמונים בה אך רק מעטים לא מבינים את העוצמה הסימבולית שלה. זה לא פלא שירושלים הייתה תמיד נקודת מרכז, מקום שכוחות רבים עברו דרכו ויצאו מתוכו; רבים היו אלו שרצו לשלוט בעיר ואילו אחרים באו אליה בכדי לגלות את הסודות העמוקים ביותר שקבורים תחת אבניה העתיקות. תרבויות רבות צמחו ממנה, רבים אחרים כבשו אותה ועוד יותר ניסו להשתמש בה. במשך אלפי שנים ירושלים הייתה נקודת מרכז ברשת שלא ניתן לראות אלא רק להרגיש, ההרים הגבוהים שלה הטילו צל על מקומות רבים ורבים מהכוכבים נצנצו במגדליה. ירושלים של עולם האפלה הייתה תמיד נקודה של קונפליקט, ידע וכוח - ואין ישות אחת שיכולה לומר שהיא באמת מבינה אותה או שולטת בה. ועיר זו הגיעו גם מכשפים מן המסורת העתיקה הידועה כ'ילדיה של גאיה'. האב רפאל, מכשף אנושי המונע מאמונה חזקה, חזיונות ורצון למצוא את הרוח הגדולה שמקשרת בין כל הדברים, מצא עצמו נודד לעיר הקדומה ומתמקם בין החומות שלה. אחד אחר השני, כגורל שנרקם, החלו מגיעים אליו אנשי זאב שונים; אבודים היו הם, חסרי שבט שיאסוף או יקבל אותם, והם חברו אל האב. אנשי הקבוצה לא ידועים כול כך בקרב הגארו אך הרוחות מדברות על המנהיג המכשף שלהם שיודע את שפת הרוחות ומבין ברקמות שזורמות במארג החיים. נקודת המפגש של אנשי הקבוצה המשונה מצויה במחשבה טהורה וידע, אך מפגשם הגשמי מצוי באחד המגדלים הגבוהים והעתיקים ביותר בעיר העתיקה, שם הם אוגרים את סודות העיר ולומדים את עברה.
עיוורים למורשת שלהם כגארו, אותה קבוצה, מונחה על ידי לא אחר מטוטם החד קרן החלה מעירה את הרוחות העתיקות ומתקשרת אתן, מפיצה שלום ודוברת על הרמוניה ואחדות ברחבי העיר הקדושה, מבקשים למצוא את האמת והשלמות שבכל דבר אך גם לעצור ולהפסיק כל פגיעה בעיר.
הפעם, כך החליטה גאיה, יפגשו גילגוליהם של ששה נביאים גדולים מעולם האדם בגוף של גארו, בנקודה שבה החל הכול ואף אחד, אף לא מנהיגם, אינו יודע למה.
תחנה מרכזית החדשה: דרום ת"א
דרום ת"א ואזור התחנה המרכזית החדשה הם שממה עירונית מסוכנת - אזור אכול תולע וחנוק אורג. המקום משמש לעיתים כשטח לימוד ציד והיכרות עם רוחות מזיקות לגורים בשל ריבוי הפומורי ותופעות רוחניות מזיקות באזור. האזור מכיל דוגמה חזקה ביותר של רוחות אורג נגועות תולע ומקרין השפעות שונות ומסובכות על בני האדם השוכנים בתוכו. למרות שזוהי אחת משממות התולע הגדולות ביותר בישראל (וקרוב לודאי הגדולה ביותר) היא לא נחשבת לאזור המסוכן ביותר מכיוון שקצב התפשטותה איטי מאוד יחסית לכוחה. סיבה נוספת לנטיה להתייחס לאזור כמסוכן פחות מאחרים נובעת מנטייתו ללבוש צביון שונה (יותר אחוז אורג) במהלך שעות היום, דבר שעושה את האזור לעביר הרבה יותר ובפוטנציאל, מסוכן פחות.
עדיין, זהו אחד האזורים המסוכנים ביותר בישראל והגארו למדו מזמן להמנע מלעבור שם במשך הלילה. מלבד הכוח יוצא הדופן של רוחות התולע באיזור, המקום הוא בית לתופעות מוזרות יותר ומוסברות פחות והסכנה הנסתרת בו רבה על הגלויה. המקום משמש כמשכן למספר קבוצות שונות של רוחות מזיקות וישנם שמועות שגם ליצורים על טבעיים, אך אלו נוטים להשאר בתוך תחום השממה ולעסוק בענייניהם.
הרוח העצומה והמוכרת ביותר באיזור היא רוח התחנה המרכזית עצמה - רוח עצומה ורדומה הטורדת את העין הסוקרת את גגות דרום ת"א לעת לילה. השמועות מספרות שהיא שוכנת על חור תולע ומכסה אותו בשלמותו, אך הגארו אינם יכולים להכנס לתוך התחנה כדי לבדוק (לתוך לוע התולע - תרתי משמע) בגלל ריבוי רוחות המזיקות פנטסטי מתחת לאדמה. אף על פי כן, בהתאם לאופי השממה מסביבה, גם התחנה עוברת שינוי עם שחר - יש שאומרים שהרוח משתנה, יש אומרים שהיא נוסגת - אך הדעות תמימות בנוגע לדעה שהמקום בטוח במהלך שעות האור - אלא אם כן ינסה אדם להכנס אל מתחת לאדמה...
