עריצה היא הלבנה - משפחתי וחיות אחרות

מתוך Wiki

הגארו אינם משני הצורה היחידים, בעבר יצרה גאיה גזעים רבים של משני צורה לשרת אותה. לכל גזע נתנה גאיה תפקיד מרכזי למלא בסדר הקיום, תפקיד שבני הגזע היו מותאמים יותר מכל למלא. כיום נותרו רק מעטים מבני הגזעים הללו וכמה נכחדו לגמרי. הסיבה להכחדה זו טמונה במלחמה בה פתחו הגארו כנגד משני הצורה האחרים (להם הם קוראים 'פֶרַא') לפני כשבעת אלפים שנה ויותר.

יש לזכור כי מקומם הטבעי של הגארו בסדר העולם הוא כלוחמיה של גאיה, הכוח הצבאי המרכזי אשר בשירותה. היות שכך, כאשר פתחו הגארו במלחמה כוללת על משני צורה אחרים, הם נצחו באופן מוחץ וקטלני את מרבית משני הצורה האחרים תוך הכחדתם הגמורה של כמה גזעים. מובן כי גם שורות הגארו ספגו מכה קשה בקרבות אלו.

יש שמועות וטענות לפיהן חלק מן הפֶרַא ואפילו כמה גארו סבורים כי המלחמה החלה משום שמלכי הגארו גילו שלגורהל, אנשי הדוב, יש את הסוד לחיי נצח והיכולת להחזיר את המתים מן המוות; הם דרשו מהגורהל שילמדו אותם את הסוד על מנת שלוחמי גארו שמתו יוחזרו לחיים ויוכלו להילחם שנית, אך הגורהל סרבו לגלות את הסוד בטענה שהגארו לא מסוגלים להחזיק כוח שכזה. לפי סברה זו, מלכי הגארו זעמו על העלבון ופתחו במלחמה כנגד הגורהל. המלחמה הזאת התדרדרה מהר למלחמה כוללת כנגד שאר גזעי משני הצורה ונקראת בפי הפֶרַא מלחמת הבושה. יש גרסאות שונות לסיפור זה, כאשר בכל גרסה 'מככב' סוג אחר של פֶרַא כקבוצה שהגארו קינאו ביכולותיה המיוחדות או דרשו את סודותיה הייחודיים. מובן שיש גם שטוענים שכל הסיפורים הללו נכונים במידה כזו או אחרת.

אנשי החתול (הבסטט), שמהם עוד יש כמות הגונה בעולם, טוענים כי הסיבה למלחמה הייתה סכסוך פשוט על שטחים ומשאבים ושלטון ביבשות העולם שהתדרדר לכך שהגארו בצעו רצח עם נוראי במשני צורה חלשים יותר.

לטענת חלק מן הגארו, משני הצורה סרבו להכיר בגארו כמנהיגי ילדיה של גאיה ולעתים אף סרבו לעזור להם בעת מלחמה כנגד רוחות התולע; יתר על כן, היו כמה פֶרַא שבגדו בגאיה ובחרו לשרת את התולע, בעוד משני צורה אחרים מנצלים את העובדה שהגארו נלחמים באויביה של גאיה בכדי לקדם מטרות משונות שלא תאמו את תפקידם בבריאה; הגארו יצאו תחת הנהגת מלכיהם למלחמה ממושכת בבוגדים אלו וזוהי מלחמת הזעם. יצויין כי יש דעה אחרת בקרב הגארו, לפיה המלחמה פרצה בגלל ענייני דיומה: סכסוכים על שטחים ומשאבים ושלטון, ללא שום מניע נעלה או נקלה יותר; לפי גישה זו הפֶרַא הם פשוט גזעים אחרים של משני צורה שעמם הגארו נאבקו על טריטוריות, ולא בוגדים או יצורי תולע. יש גם גארו שטוענים כי מלחמת הזעם הייתה שגיאה איומה - חלקם טוענים כך משום שהם סבורים שהפֶרַא הותקפו ללא הצדקה ועל לא עוול בכפם, ואחרים סבורים שזו הייתה שגיאה משום שהשלכות המלחמה החלישו עד למאוד את שורותיה של גאיה.

על דבר אחד יש הסכמה ברורה - במשך מאות שנים נלחמו הגזעים זה בזה ותוך כדי כך נכחדו כמה מגזעי משני הצורה. לבסוף דעכה המלחמה, אך מרבית גזעי משני הצורה זוכרים היטב לגארו את מעשיהם במלחמה ההיא ועדיין חושבים על נקמה.

תוכן עניינים 1 דוב – Gurhal 2 זאב ערבות – Nuwisha 3 חתול – Bastet 4 לטאה – Mokole 5 עורב – Corax 6 עכברוש – Ratkin

דוב – Gurhal

המרפאים של גאיה

יותר מכל גזע אחר, נבחרו הגורהל ע"י גאיה לרפא ולטהר את האדמה, הצומח והחי. גאיה העניקה להם את היכולת להבין בקלות את סדרי הגוף החי והם שכללו יכולת זאת עד אשר הצליחו לנצח אפילו את המוות. יש הטוענים כי יכולת זאת הייתה מפלתם של הגורהל כאשר עוררה את קנאתם של כסופי הניבים מתוך הגארו אשר רצו להקים ממוות את הלוחמים שלהם שמתו בקרב; ויש הטוענים כי הגורהל פנו אל התולע בחיפושם המתמיד להבסת המוות, וכי זו הייתה הסיבה למלחמה בהם. במלחמת הזעם כמעט והוכחדו אנשי הדוב אף שכוחם העצום גבה מחיר גבוה מאנשי הזאב. המעטים שנותרו כיום טרודים בעיקר בניסיון למצוא מרפא לתחלואות העולם.

זאב ערבות – Nuwisha

התעלולנים של גאיה

רבים מבני הגזעים האחרים עדיין תוהים מה בדיוק הייתה המטרה של גאיה כאשר יצרה גזע שלם של תעלולנים. ידוע שהנוווישה היו הראשונים לטייל באומברה ושרובם עברו לשם מארצות מולדתם ביבשת אמריקה כאשר המתיישבים הלבנים הגיעו לשם. יש שסבורים כי בני גזע זה, על חוש ההומור שלהם, נועדו לשמש כמורים מטעמה של גאיה; אך מורים למה? אולי לדרכים נסתרות באומברה, אולי ללקחים כלשהם בנוגע לעולם הזה, אולי שני הדברים גם יחד.

במלחמת הזעם הובסו זאבי הערבות על ידי אנשי הזאב ונראה היה כי הוכו שוק על ירך. עם זאת, יש שמעויות עקשות שיותר מכל גזע אחר, דווקא הנוווישה הצליחו לחמוק מיד הגארו אל מחוזות אומברליים לא ידועים. יש המוצאים במחשבה זו נחמה, ויש שדעתם אינה נוחה מאפשרות זו.

חתול – Bastet

העיניים של גאיה: מרגלים, לוחמים חשאיים

אנשי החתול הם כיום הגזע השני במספריו אחרי הגארו. אחד מול אחד שקולים אנשי האריה, הטיגריס והנמר לגארו ואף חזקים יותר, בעוד שהבובסטי הם מיסטיקנים אדירים לא פחות מן האוקטנה וצופי הכוכבים. כאשר הגארו מספרים שהם ניצחו במלחמת הזעם, מזמינים אותם אנשי החתול להשמיע טענה זאת בשטח שלטונם שיבשת אפריקה, בג'ונגלים של דרום אמריקה, בהודו ובדרום אסיה.

הבסטט מצויים בכל העולם, כפי שחתולים גדולים וקטנים נפוצים בכל העולם. הם לרוב פועלים לבדם ומונעים ע"י סקרנות לגלות סודות חבויים. אומת הבסטט מחולקת לתתי גזעים בדומה לחלוקה הנמצאת במשפחת החתוליים. על אף שהם נפוצים, מספרם הכולל של הבסטט אינו עולה על חצי מזה של אנשי הזאב.

לטאה – Mokole

הזיכרון של גאיה

ראשונים בין גזעי משני הצורה היו אנשי הלטאה, זוחלים עצומים וכבירים אשר אגרו בתוכם את הזכרונות של גאיה ושימרו את ההיסטוריה שלה בזמנים שלפני המצאת הכתב. מספרים על המוקולה שהם יכולים לזכור את זמנם של הדינוזאורים ויכולים ללבוש את צורתם של דרקונים נושפי אש.

כיום המוקולה כמעט ונכחדו מהעולם, המעטים שעוד נותרו חבויים להם במקומות נידחים. המוקולה טוענים כי זכרונם המושלם כולל בתוכו עדויות לזוועות הגדולות של הגארו בזמן מלחמת הזעם; נראה כי עבור המוקולה המלחמה איננה אירוע נשכח בעבר הרחוק אלא זיכרון חי וכי הם נמנעים מגארו לגמרי ורואים בהם איום מתמיד, אך למי כבר יצא לפגוש ולשוחח עם מוקולה?

עורב – Corax

המרגלים של גאיה

כאשר יצרה גאיה את ברואיה היא שמה את הבסטט להיות העיניים שלה בשעות הלילה ואת הקורקס להיות המרגלים שלה בשעות היום. תפקידם היה להיות בכל מקום ולדווח לאחרים על המתרחש. הקורקס שימשו גם כשליחים, מודיעים, חוקרים ולעיתים תעלולנים עבור גאיה. ידוע שהליוס, הרוח של השמש רואה באנשי העורב ילדיו.

בזמן מלחמת הזעם נשארו העורבים נייטראלים (ויש אומרים סוכנים כפולים ומשולשים). משום כך הם היחיד מבין גזעי משני הצורה אשר עדיין מתקבל בקלות בקרב הגארו ושאר הגזעים כאחד.

עכברוש – Ratkin

שומרי האדם

כאשר בני האנוש החלו להתקבץ בערים שמה גאיה את אנשי העכברוש לפקח עליהם, להילחם בזיהום של התולע בקרב בני האנוש ולשמור את הגזע האנושי באיזון עם שאר גאיה. אנשי העכברוש נפגעו קשה מידי הגארו במלחמת הזעם - הם כמעט והוכחדו ככלל וכל הטרובדורים (גאליארד) שלהם הושמדו כליל. על מנת לשרוד הם התבצרו להם בערים שלהם והקדישו את מרב מרצם לשרידה. מספרים שהם עדיין קיימים מתחת ובשולי הערים, חיים בתוך מחילות ממולכדות בהן הם מתרבים והולכים. יש שטוענים כי רבים מאנשי העכברוש שחיים כיום הם מטורפים במקצת - הן בשל רביה פנימית והן בשל מגעם התמידי עם זיהום התולע.

קישורים נילווים:

הנחיות ליצירת דמויות שאינן גארו